בארגון 'בינה' שהוקם על ידי התנועה הקיבוצית לאחר רצח רבין פוגשים צעירים שאינם שומרי מצוות את היהדות לגווניה, היכרות ללא המחויבות ההלכתית. במלאת 15 שנים לרצח רבין שוחחנו עם מנכ"ל 'בינה', ערן ברוך שסיפר על מגוון הפעילויות של הארגון שלו. בראשית דבריו מציין ברוך כי ההחלטה להקים את הארגון נבעה מרצח רבין בשל היותו מה שהוא מגדיר "רצח יהודי", מונח אותו הוא מבאר כ"לאו דווקא בגלל שמדובר ביהודי שרצח יהודי, כאלה יש לצערנו הרבה, אלא בגלל שמדובר ברצח שנבע מהסתמכות על טקסט יהודי, כפי שהרוצח אמר". בעקבות הגדרה זו של רצח ראש הממשלה הוחלט על ידי סדרת אנשי רוח להקים את מגוון המסגרות בהן ישיבה חילונית, מכינה לצבא ועוד בהן לומדים צעירים חילוניים את מקורות היהדות "ממקרא דרך תורה שבעל פה, חסידות, קבלה ספרות וציונות", זאת תוך שילוב עם פעילות חברתית בשכונות דרום תל אביב ומול נוער עולה. על התפיסה העומדת מאחורי הארגון שלו מספר ברוך: "אני וחבריי יהודים ריבוניים וההלכה לא מחייבת אותנו. מבחינתי ההלכה היא החוק הישראלי. התרבות היהודית היא מקור השראה". בהקשר זה הוא מזכיר את לימוד מסכת יומא כהכנה ליום כיפור שבו איש מלומדי המסכת אינו חש מחויב לצום. לשתי שאלות לא קיבלנו תשובות מלאות: האם לטעמו אין עצם הבחירה בחלופה חילונית לדת בעקבות פרשנותו של יגאל עמיר לטקסטים היהודיים, מלמדת על תפיסה המגדירה את היהדות הדתית כולה כמשויכת לתפיסה שהוביל לרצח? לטעמו של ברוך את ההוכחה שאין הדברים כך יש להטיל על אנשי רוח דתיים שידעו להוכיח לעולם שהיהדות אינה הפרשנות של יגאל עמיר. שאלה נוספת נגעה לשאלת הציונות החילונית – כיצד מקבל צעיר ישראלי חילוני, המגדיר את עצמו ציוני, את המוכנות להקרבת חייו למען הארץ, כאשר הגורם שהוביל לבחירה דווקא בארץ הזו הוא היהדות שכאמור לטעמו אינה מחייבת אותו? ברוך דואג להזכיר שרבים משומרי המצוות אינם מתגייסים לצבא, ולעומתם רבים מהציבור החילוני הקריבות את חייהם. ברור לו שיש כאן שאלה מורכבת, אך הוא מקווה שגם במסגרות דתיות שואלים שאלות מורכבות לא פחות.
