הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ביצעה לאחרונה סקר לבחינת היקף השימוש באמצעים אלו ולבחינת עמדות הנהגים בנוגע לשימוש בהם בזמן נהיגה. הסקר נערך על ידי חברת גיאוקטוגרפיה באוגוסט 2010 - סקר טלפוני בקרב מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל. מהסקר עולה ממצא מדאיג לפיו רוב ציבור הנהגים בישראל סבור ששיחה באמצעות דיבורית אינה מהווה בעיה בטיחות: רק 30% סבורים שמסוכן במידה רבה או רבה מאוד לדבר בטלפון הנייד בזמן נהיגה עם דיבורית, זאת בניגוד לכל המחקרים שהצביעו על כך שמידת היסח הדעת הנגרמת בעת שיחה בטלפון עם דיבורית שווה למידת היסח הדעת בשיחה ללא דיבורית. בציבור נוצר הרושם (השגוי) ששיחה באמצעות דיבורית בטוחה וזאת, כנראה, מכיוון שהחוק בישראל מתיר שיחה באמצעות דיבורית. אך עם זאת, 40% מהנהגים ציינו שהם תומכים במידה רבה או רבה מאוד בחוק האוסר בצורה גורפת על שיחה בטלפון בזמן נהיגה (כולל בדיבורית), יתר על כן, כמחצית מאלו שדיווחו שהם שנוהגים לשוחח בטלפון בזמן נהיגה תמכו בחוק זה במידה בינוניות עד רבה מאוד. נראה זה שיעור יפה בהתחשב במגבלה שחוק כזה יטיל על נהגים ובעובדה שלציבור בישראל טרם הוסברו הסכנות משימוש בטלפון נייד באמצעות הדיבורית. רוב הנהגים (70%),ציינו שהם משתדלים לקצר את זמן השיחה בזמן נהיגה ו80% מהם ציינו שהם עושים זאת משום שהם סבורים שמסוכן לשוחח בטלפון בזמן נהיגה. נהגים מצביעים, על צורכי עבודה כסיבה העיקרית בגללה נוהגים לשוחח בטלפון. עוד עולה מהסקר שכמחצית מהנהגים מדווחים שרוב שיחות הטלפון שלהם הם בעניינים חברתיים וכשליש מדווחים שרוב השיחות שהם מנהלים הם בעייני עבודה. ממצא זה מלמד שעל מנת לשנות התנהגות של שיחה בטלפון יש לפעול בקרב נהגים - לוותר על שיחות חברתיות ובקרב מעסיקים - שינוי תרבות העבודה בהקשר של שיחה בטלפון בזמן נהיגה. לדוגמא:הנשיא אובמה אסר על כל עובדי הממשל האמריקני להשתמש בכל תקשורת אלקטרונית שהיא בעת נהיגה. אחד מכל עשרה נהגים דיווח ששלח לפחות מסרון אחד בשבוע שקדם לסקר .קבלת מסרונים ובמיוחד שליחתם מהווה בעיה בטיחותית שהיא, ככל הנראה, חמורה יותר מאשר שיחה בטלפון נייד. מהסקר עולה שרוב הנהגים אינם נוהגים לשלוח מסרונים בזמן נהיגה ושכמעט כל הנהגים חושבים שמסוכן במידה רבה או רבה מאוד לשלוח מסרונים בזמן נהיגה, כמו כן, כ 13%-דיווחו שבפעם האחרונה שהם קיבלו מסרון הם קראו אותו מיד עם קבלתו ולמעלה משליש הנותרים, דיווחו כי חיכו לקרוא את הודעה בזמן עצירה (כגון, בזמן רמזור אדום) זהו מצב מסוכן בטיחותית שכן לנהג אין שליטה על מועד קבלת המסרון וזה יכול להתקבל בזמן שעומס המטלות הנהיגה המוטל עליו גבוה. מהסקר עולה שלרוב הציבור אין אפשרות לקבל ולשלוח דוא"ל או לגלוש באינטרנט בזמן נהיגה וכן שהרוב המכריע מהיכולים לתקשר בצורה זו נמנע מלעשות כן. ניתן להניח שעם התקדמות הטכנולוגיות והוזלת המוצרים צפוי גידול באוכלוסיית המשתמשים באמצעים אלו גם בזמן נהיגה. כמעט 10% מהנהגים שמשתמשים במערכות ניווט מציינים שהם מזינים נתונים למערכת לעיתים קרובות או תמיד בזמן הנהיגה ועוד 28% עושים כן לפעמים או לעיתים רחוקות. כשליש מציבור הנהגים בישראל משתמש בתדירות כל שהיא מערכות ניווט .(GPS) שימוש במערכות ניווט מורכב יותר מאשר תפעול טלפון ומערב לא רק הסחה קוגניטיבית אלא גם הסחה ויזואלית לזמן ממושך בזמן הזנת נתונים או כאשר מסתכלים במפה. מחקרים הצביעו על בעיות בביצועי נהיגה בזמן שימוש במערכות ניווט . יש לזכור, עם זאת, שלצד הסחת הדעת המיוחסת למערכת ניווט מייחסים לה גם יתרונות בטיחותיים. עוד עולה מהסקר שכשלושה רבעים מציבור הנהגים מכיר בסכנה של הזנת נתונים בזמן נהיגה ומחצית מהנשאלים סבורים שלהסתכל במפה המוצגת במערכת הניווט בזמן נהיגה מסוכן במידה רבה או רבה מאוד היקף השימוש במערכות ניווט צפוי לגדול במהלך השנים הקרובות ומכאן החשיבות הרבה בהטמעת הנחיות ברורות להפעלה בטוחה של מערכות ניווט בזמן נהיגה. בנוסף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ביקשה לבחון את היקף התופעה בשימוש באמצעים אלקטרונים בנהיגה גם אצל קהילת רוכבי האופנועים. מדיווח עצמי של רוכבים בראיונות עולה שכרבע (23%) דיווחו שבשבוע האחרון לפני הסקר שוחחו תמיד או בדרך כלל בזמן רכיבה וקרוב למחצית (45%) דיווחו כי במהלך השבוע האחרון עשו כן לעתים רחוקות. בנוסף, נעשו תצפיות ומצאו כי 88% מרוכבי האופנועים לא השתמשו בטלפון הנייד בזמן רכיבה. 7% מהרוכבים נצפו משוחחים בטלפון הנייד תוך הנחת המכשיר בתוך הקסדה, 3% נצפו מחזיקים את המכשיר ביד אך לא שוחחו בטלפון.
