דיוני ועדת החינוך, התרבות והספורט התלהטו הבוקר בשעה שחברי הכנסת, אנשי אקדמיה וסטודנטים דנו בנושא "הדרת עמדות ציוניות באקדמיה". 'המכון לאסטרטגיה ציונית' ותנועת 'אם תרצו' הציגו מסמכים שעוררו את חמתם של חברי הכנסת: "מי אתם שתקבעו מיהו ציוני ומיהו פוסט ציוני? שאל ח"כ חיים אורון (ג'ומס) (מרצ). "המתנחלים הם הפוסט ציונים הגדולים ביותר והם המאיימים של המשך קיומה של מדינת ישראל". ח"כ דניאל בן סימון (עבודה) הוסיף: ציוני הוא מי שנטש את ארץ הולדתו כמוני, כדי להגשים את הציונות ולא סטודנט שנולד כאן בארץ ואימץ אג'נדה פופוליסטית". ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) (האיחוד הלאומי) אמר בתגובה: "ג'ומס, תהייה גבר ותודה בפה מלא שאתה אנטי חרדי ואנטי ציוני. אני פונה לראשי האוניברסיטאות שיהיו גברים ויודו בכך גם הם ". שר החינוך, ח"כ גדעון סער אמר כי החופש האקדמי חשוב ביותר למחקר ולהוראה ובמובנים רחבים ולהיותה של ישראל מדינה חופשית. "בהגנה על החופש האקדמי אנחנו מגנים מפני פוליטיזציה של האקדמיה. החופש האקדמי כולל דעות מתסיסות ואין מדובר בחופש של דעה אחת. אם ישנן טענות שבמהותן הן טענות לפגיעה בחופש האקדמי – המוסד האקדמי צריך, בראש ובראשונה, לבדוק אותן" עוד ציין השר כי בקרב ראשי המל"ג היה קונצנזוס רחב והסכמה שהדיון בנושא חייב להתקיים וכי בכוונת המל"ג לפרסם קוד של עקרונות יסוד מתווים למוסדות בנושא החופש האקדמי". ארז תדמור, נציג 'אם תרצו' אמר בוועדה כי רמת הדיון משקפת היטב את מה שעוברים התלמידים באקדמיה המעזים לצאת נגד דעות המרצים . "אנחנו חווים יחס מזלזל, משפיל ומתנשא כלפי עמדות שאינן תואמות את עמדות המרצים הפוסט ציונים. אין לי אלא להודות לכל המשתתפים בדיון שמוכיחים את טענתנו שיש הטיה בעמדות הנלמדות באקדמיה וסתימת פיות". פרופ' אהרון שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב, טען כי "המסמך המתיימר להיקרא מחקר שהציג המכון לאסטרטגיה ציונית אינו עומד בקריטריונים האקדמאים. גם אם יש הטיות כאלה ואחרות, לא מדובר בסטודנטים ינוקות ואין להניח שדעות שנשמעות ישפיעו על דעותיהם הפוליטיות. אני מכבד את הסטודנטים, כנראה יותר מעמיתיהם מתנועת 'אם תרצו'. המחקר איננו רציני והקמת קוד אתי, כפי שמציע שר החינוך, תהרוס את האקדמיה ואת היופי שבפתיחות ובמגוון הדעות". פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "אנחנו לא שואלים בוועדות קבלה מהן הדעות של המועמדים להוראה. חברי סגל שקראו לחרם אקדמי הם מיעוט שולי שבשולי. גם עליי נכתב שאני בעד החרם האקדמי למרות שנסעתי עם משלחת ללונדון שיצאה נגד החרם הבריטי. קיימים חברי סגל שמרגישים מאוימים. מקליטים את דעותיהם בשיעור כדי לתפוס אותם במילה או שתיים. המכון לאסטרטגיה עושים מעשה חוק ההסדרים - מכינים מסמך ארוך ומייגע מתוך ידיעה שאף אחד לא יקרא אותו". ח"כ עינת וילף (העבודה): "הדבר היחיד החשוב הוא המצוינות האקדמית והקניית כלי חקירה וחשיבה ביקורתיים. תחושת הפחד קיימת בצד הקורא לעצמו ציוני. יש תחושה שאם נחקור את הרעיון הציוני, תפגע צדקת הדרך. היכרות עם ההיסטוריה המורכבת תגרום לידע רחב יותר ולציונות טובה יותר. צריך להיות רק קו אדום אחד והוא החרם האקדמי על זה לא צריך לוותר". פרופ' דוד קסוטו מחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי: "אצלי בכתה לומדים סטודנטים חרדים וערבים ואני צריך להעמיד לנגד עיני שהם צריכים להרגיש נוח בשיעורים שלי. מרצה שאינו נוהג כך צריך להיקרא לסדר". ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו): " אבסורד שצריך להגן כאן בכנסת על עמדות ציוניות שהן הרווחות בציבור מפני עריצות המיעוט. מקומן של תופעות כאלה באוניברסיטת ביר-זית ולא בישראל". פרופ' דן מאירשטיין, נשיא המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון: "אם המדינה חושבת שצריך לעסוק יותר בעמדות ציונות, שתאפשר מלגות לצורך מחקר בדיוק כפי שעשתה בתחומים כגון ננוטכנולוגיה כך ייצאו לאור מחקרים שייראו אחרת מהמחקרים הקיימים כיום באקדמיה". ח"כ רונית תירוש (קדימה) הסכימה שהדיון צריך להתקיים במל"ג אך אמרה שאילולא התערבות הוועדה, המל"ג לא היתה מתכנסת לדון בנושא הזה. "אין מקום לעצימת עיניים בנושא הזה. הסטודנטים הם לא בני ערובה של המרצים ורבים מהם אינם מוכנים להתעמת עם המרצים על צדקת טענותיהם". יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב סיכם ואמר כי הוועדה חוזרת ומדגישה את החשיבות של החופש האקדמי בישראל. הוועדה תקפיד מאוד להגן על האקדמיה במדינת ישראל כדי שחופש ההוראה והמחקר ישמרו. "אני מסרב להסכים עם הדעה שטוענת שוועדת החינוך אינה מקום לדון בנושא הזה. ביקשנו מהמל"ג שתבדוק את הטענות ולא קבענו קביעות המאיימות על החופש האקדמי. לוועדה יש זכות לבקש לדון בכל נושא.עם תום בדיקת המל"ג נשמע את מסקנותיה".
