מחקר שנערך בכנסת ובו הערכה לפיה בחשבונות רדומים בחברות המנהלות קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות מונחים ללא דורש 15-17 מיליארד שקל, פנתה תנועת אומ"ץ למבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס בדרישה לחקור את גורלם של אותם מיליארדים אבודים השייכים לציבור מבלי שהוא מודע לכך. במכתבו למבקר כותב יו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי כי "על בסיס הערכה זו הוגשה לכנסת לפני כחודשיים הצעת חוק פרטית, המחייבת את הממונה על שוק ההון באוצר להקים מאגר מידע פומבי של החשבונות, שיהיה נגיש לציבור ויאפשר לאתר את הזכאים לכספים הרדומים. מאגר מסוג זה קיים במדינות שונות בעולם, אך לא בישראל. עפ"י הצעת חוק זו של ח"כ מאיר שטרית אמורה לקום באגף שוק ההון יחידה מיוחדת, שתהיה אחראית לרכז במאגר את החשבונות שאין להם דורש, והמוסדות הפיננסיים יחויבו לדווח ליחידה על קיום החשבונות פעמיים בשנה במועדים קבועים. בהליך זה היחידה תעדכן כל חצי שנה את נתוני החשבונות שיפורסמו ברבים. בחשבונות אמורים להצטבר כספים שהופרשו לקרנות פנסיה קופות גמל, קרנות השתלמות, ולפוליסות ביטוח מנהלים וביטוח חיים. המאגר יקיף גם חשבונות בנקים של תוכניות חיסכון, כספי פיצויים, ניירות ערך ודיבידנדים שאין בהם תנועה תקופה ארוכה (שטרם הוגדרה) או שלא נפדו במועדם. בדברי ההסבר להצעת החוק מציין ח"כ שטרית, כי אין במדינה נתונים בדוקים על היקף הכספים ללא דורש ומיקומם, והוא מסתמך על סדר הגודל המוערך של מיליארדי שקלים. שטרית מתייחס לחשבונות שבעליהם נפטרו ושאריהם אינם מודעים לקיומם, כמו גם לכספים שבעליהם עזבו את הארץ, נשכחו מסיבה כלשהי, וכאלה שזהותה לא ידועה או לא אותרה". עוד מוסיף אבנרי וכותב למבקר כי "ח"כ שטרית מדגיש כי למרות הנחיות האוצר לטיפול בכספים ללא דורש, הרי ברוב המקרים המוסדות הפיננסיים לא עושים מאמצים לדווח על הכספים לבעלי החשבונות או למוטבים שלהם. מצב זה מוליד לדבריו טענות וחשדות לכאורה, שהמוסדות הכספיים מעוניינים להחזיק בכספים שנשכחו ומגלגלים אותם בעסקאותיהם". עוד מציין אבנרי במכתבו כי על תופעת החשבונות הרדומים התחיל להתריע כבר לפני 3 שנים יהודה דרורי ששירת כ-5 שנים כדירקטור מהציבור בחברת אסיף, שניהלה 16 קופות גמל של בנק הפועלים (4 מיליארד שקל) ו-3 שנים בחברת כלל-גמל שניהלה עשרים קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות בסך-23 מיליארד שקל. "דרורי לא הצליח בשעתו לעורר לפעולה את הממונה דאז על אגף שוק ההון והממונה על הביטוח באוצר, ידין ענתבי. המחקר בכנסת העריכה שמדובר בסדרי גודל של כ-15 מיליארד שקל, שהם כ-4.7% מסך כל הנכסים הפיננסיים שבשוק ההון". כמו כן מספר אבנרי במכתבו כי תנועתו "נחלצה בשעתו לטפל בנושא רגיש זה ובעקבות המעורבות שלה עלה על סדר היום הציבורי נושא החשבונות הרומים כתוצאה מכך, הוגשה לכנסת הקודמת בידי ח"כ משה כחלון (ליכוד), שר התקשורת היום, הצעת חוק דומה לזו שהגיש חה"כ מאיר שטרית אך ח"כ כחלון לא הספיק להעביר אותה בקריאה הראשונה בגלל הקדמת הבחירות, והיא נגנזה. לאחר שהצעת החוק של כחלון לא עברה, יצאו מהאוצר הנחיות לדיווח על הכספים, שבינתיים לא התממשו". "אחת מקרנות הפנסיה כבר הודיעה לתקשורת שהיא תחלק את הכספים הרדומים בין עמיתי הקרן - פעילות בלתי חוקית בעליל, הכרזה אגב שעברה ללא תגובת המדינה. יהודה דרורי טען בשעתו באזני ענתבי, כי הכספים ללא דורש חייבים לעבור לרשות המדינה כנהוג בעולם, אם בעליהם או יורשי הבעלים לא יאותרו ואין זה משנה אם "זה יזיק לחברות" כדברי ענתבי", כותב אבנרי. לטעמו של אבנרי חולשת הצעתו של ח"כ שיטרית היא בכך שאין בה התייחסות לגורל הכספים שבעליהם לא אותרו, ואינה מגדירה מתי נכנסים הכספים לקטגוריה המחייבת לדווח עליהם ולפרסם את דבר קיומם. "אבנרי מביע פליאה על כך שהאפוטרופוס הכללי התעלם עד כה "מחובתו לדרוש ולפעול להעברת הכספים האלו לרשותו לרשות המדינה כנאמר בחוק לגבי רכוש וכספים ללא בעלים ידועים".
