בשורה, אולי, לרוב המשפחות בישראל: משרד החקלאות מבטיח להוריד את מחירי הקוטג', ולמעשה להחזירו לשורת המוצרים בפיקוח. זאת, בעקבות דיון סוער בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה) הדגיש כי מדובר במוצר יסוד שאין לו תחליף ולרוב המשפחות בישראל הוא נצרך ביותר. הוא דרש ממשרד החקלאות להגיע להחלטה ולפרסם אותה בתוך לא-יותר משלושה חודשים. חסון הדגיש כי אין מורגשת תחרות אמיתית בשוק מוצרי החלב, והראיה שאין הבדלים אמיתיים בין החברות השונות. חסון ציין כי יתכן שיש לעדכן את רשימת המוצרים בפיקוח, שאיננה משקפת עוד את תרבות-הצריכה בארץ, גם לא של השכבות החלשות. לדבריו לא רק לשכבות החלשות, אלא גם למעמד הביניים – שהוא רוב האזרחים - יש קושי הולך וגובר. איציק בן דוד, סמנכ"ל משרד החקלאות טען בדיון כי ענף החלב עדיין נמצא בפיקוח מסגרת הייצור השנתי נקבע ע"י המדינה, ומכסה שנתית נקבעת ע"י שר החקלאות. לדבריו, מתוך מטרה לעודד את תעשיית הרפתות בפריפריה ובספר, יש ייקור מסויים במחירי מוצרי החלב. "אם היינו מאפשרים מגה-רפתות שצמודות למחלבות ולא רק פרוסות ברחבי הארץ - אולי המחיר היה קצת יותר נמוך", הוסיף. לדבריו, מגוון מוצרי החלב , גבינות הרכות וקשות וכן מעדנים, העומד לרשות הצרכן הישראלי, היא מעל ומעבר למוצע לצרכן בכל העולם המערבי. הסרה הדרגתית של הפיקוח נועדה לדבריו, לעודד כניסת מחלבות קטנות לשוק כדי להגביר את התחרותיות. תחרות נקבעת אליבא דבן-דוד, גם ע"י מגוון המוצרים וקצב יציאת מוצרים חדשים ולא רק ע"י מחיר. בן דוד דחה את ממצאי הסקר שהציגה בדיון המועצה הישראלית לצרכנות וטען כי יש שונות בין המדינות השונות בגובה המע"מ ולכן ההשוואה למדינות אחרות החברות ב OCED איננו רלוונטי. בן דוד הדגיש כי עלות היצור של החלב הגולמי בישראל קצת יותר גבוהה בגלל הפריסה ההתיישבותית, משאר מדינות ה OCED. הוא הוסיף וטען כי גם הוראות כשרות, וגם העובדה כי המחלבות לא עובדות בשבתות ומועדי ישראל - גורמים להעלאה נוספת. בן דוד ציין כי הקוטג' היה מוצר מפסיד ולכן הוא הוצא מפיקוח. הוא הודה כי המשרד צפה העלאה של 15 אחוז לערך במחירו, אך לא העריך זינוק של כחמישים אחוז. ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען, כי המדינה צריכה לדאוג לשכבות החלשות ולמוצרי היסוד שהם צורכים, ו"זה קשקוש שבגלל שלא עובדים בשבתות – המחירים עולים". הוא תקף את משרד החקלאות וטען כי הוא איננו בולם את העלאה המסחררת וכי המדינה מסירה מעצמה את האחריות. גם ח"כ מרינה סולדקין טענה כי המשרד איינו מציג השוואות למדינות אחרות, וכי הנתונים של המועצה הישראלית לצרכנות, של עליה של 18 אחוז במחירי מוצרי החלב, מול מדינות אחרות – נראים אמינים. היא הזהירה כי אם יימשך המצב הקיים – תגיע החברה הישראלית למשבר עוני עמוק עוד יותר. ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) הוסיף כי קוטג' הוא מוצר-יסוד כמו לחם, והוא איננו מאמין שהיצרנים והחברות לא לוחצים על משרד החקלאות להוציא את המוצרים מפיקוח. "מול קצבאות הילדים והסיוע למשפחות חד הוריות, שהמדינה נותנת, - היא מאפשרת לשדוד אותם מהצד השני ע"י מחרי מוצרי החלב", הוסיף. עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, הציג את ממצאי הסקר שערך. לדבריו, במהלך שלוש וחצי שנים (משנת 2006 עד למחצית שנת 2009) שיעור התייקרות של מוצרי החלב שהוסר מהם הפיקוח היה גבוה ב 25% לעומת מוצרים שנשארו בפיקוח. שיעור ההתייקרות של המוצרים מהם הוסר הפיקוח עומד בממוצע על 34% לעומת שיעור ההתייקרות של מוצרים הנמצאים כיום בפיקוח העומד על 9% בלבד. בין מוצרי החלב מהם הוסר הפיקוח ניתן למנות את הקוטג' אשר התייקר ב 28% בממוצע, מעדן מילקי התייקר ב 39% ומעדן דני ב 30%. פלג הוסיף, כי שוק החלב ריכוזי מאוד, וטען כי חברת תנובה מהווה מונופול בתחום רכישת החלב הגולמי (וחולשת על 90% משוק קליטת החלב) ושלוש מחלבות – תנובה טרה ושטראוס – קולטות 96% מהשוק בתחום העיבוד התעשייתי של החלב. בנוסף לא קיימת לדבריו, אלטרנטיבה אמיתית לחלק ממוצרי החלב לאור העובדה שמחירי המוצרים המיובאים גבוהים ממחירי המוצרים המיוצרים בארץ. פלג הוסיף והראה, כי לחלק ממוצרי החלב שהוסר מהם הפיקוח וביניהם; גבינת קוטג' 9% ו-5%, גבינה קשה פרוסה גוש חלב וגלבוע, מעדן חלב בטעמים (דני) ומעדן חלב עם קצפת, וחלב עמיד 3%, אין תחלופה זולה, והדבר מאפשר לטענתו, לחברות הגדולות בשוק לנצל את כוח השוק העדיף שלהן אל מול זה של הצרכנים ולייקר את המחירים של המוצרים כמעט ללא הגבלה. פלג הציג השוואה מול מדינות אירופה לגבי שנים 1999-2009, וזו מלמדת כי בשנים 1999-2003 עליות המחירים החדות לא היו ייחודיות לישראל שנמצאת בטווח הבינוני ביחס לעליות המחירים באירופה. לעומת זאת, בשנים 2004-2009, השנים בהם הוסר פיקוח המחירים ממוצרי החלב, עליות המחירים בישראל הן ברף עליון ביחס לעליות המחירים באירופה. עוד הוא ציין כי שיעור ההוצאה של משקי הבית על חלב ומוצריו בתוך סך ההוצאה של משקי הבית, גבוה פי 2 בחמישון התחתון (3.3% בשנת 2007) לעומת החמישון העליון ( 1.8% בשנת 2007). עובדה זו מצביעה כי הנפגעים העיקריים מהעלאת של המחירים על מוצרי החלב הם האוכלוסיות המוחלשות. רונן רגב, מעמותת "אמון הציבור" הדגיש פיקוח הוא לא בהכרח מועיל, וכי ישנם מוצרים שברגע שמוסר מהם הפיקוח – מחיריהם צונחים. לדבריו, רוב הציבור איננו יודע איזה מוצרים בפיקוח ואיזה לא – ומה המחיר המיועד שלהם. הוא דרש כי יוקצה מדף נפרד, מיוחד ומסומן של מוצרי הפיקוח. ירון לוינסון, מרשות ההסתדרות לצרכנות, תקף אף הוא את משרד החקלאות מדוע לא ביצע מעקב על עליה חריגה. לדבריו, בעלי החנויות והסופרמרקטים מחביאים במדפים מאחור את הלחם האחיד ואת הביצים המפוקחות והם אינם מינים לצרכן. בחגים ובזמני צרכנות כבדים – הם משום-מה תמיד חסרים... אבשלום וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל טען לפי דוח ה OECD החקלאות בישראל נמצאת במקום האחרון מבחינת הסיוע הממשלתי. לדבריו, יש אינטרס לאומי וחברתי להחזיק את הפריפריה. "יש השתוללות מחירים וצריך לטפל בה, אבל תעזבו את החקלאים בצד", ביקש. אורי צוק-בר ממשרד החקלאות טען מצידו כי המוצרים התרחבו וגדלו במשך השנים במיכלים ובקופסאות, ובפועל הצרכן מקבל את המוצרים ב 10-15 אחוזי הנחה.
