מאמץ מחקרי ראשוני של עובדי חברת IBM עשוי להקטין את גודל מעבדי מחשבי העל לגודל של קוביית סוכר, כך נמסר על ידי מדעני IBM. על פי הגישה החדשה, מעבדי המחשב יוערמו אחד על השני כאשר מערכת צינון בעזרת מים תעבוד בין השכבות. כך על פי דיווח ברשת bbc. מלבד המטרה של כיווץ גודל מחשבי העל, ישנה מטרה נוספת והיא הקטנת השימוש באנרגיה בעת השימוש במחשב. כיום, כ-2% מסך תצרוכת האנרגיה העולמית שייכת לבניינים בהם מופעל ציוד מחשבי. ד"ר ברונו מישל, ממעבדות IBM בציריך, אמר כי העלויות העתידיות של מחשבים יושתתו על מרכיבים ירוקים ולא רק על מהירות. ד"ר מישל וצוותו כבר בנו אב-טיפוס על מנת להדגים את עקרונות מערכת הקירור המימית. בחברת IBM מעריכים כי מערכת "אקווה-סאר" היא כ-50% חסכונית יותר ממחשבי העל המובילים כיום בעולם. "בעבר המחשבים נשלטו על ידי מחיר התוכנה והחומרה. כיום כאשר המחירים של התוכנות והחומרות אינן הבעיה- מה שמדאיג את המהנדסים זה עלויות הפעלת המחשב". ד"ר מישל הסביר כי העלויות הגבוהות ביותר כיום הולכות על מערכות קירור, מכיוון שבעת הפעלת המחשב ישנה תופעת לוואי של הצטברות חום. "בעבר רשימת 500 המחשבים הטובים ביותר בעולם התחשבה בביצועי המחשב, אבל בעתיד הרשימה החשובה ביותר תהיה "500 הירוקים"- בה המחשבים יירשמו על פי פעילותם". ד"ר מישל סיפר כי הם כבר מתכננים איך בעוד 10-15 שנים מהנדסי IBM יוכלו לקפל מחשב על לתוך גודל של קובית סוכר. אנליסטים שונים שבחנו את הנושא אמרו כי מדובר ב"נושא מבטיח", אך הם יודעים כי מדובר בעבודה רבה של בחינת הרכיבים המדויקים הדורשים קירור. מחשבי הבית כיום משתמשים בקירור באמצעות מאווררים, אך החוקרים טוענים כי קירור באמצעות מים יעיל פי 4,000. בנוסף, מהנדסי IBM העלו רעיון של שיטת קירור הנהוגה בגוף האדם על ידי מחזור מים. בינתיים עסוקים המהנדסים בניסיון להערים מעבדים זה על גבי זה, כאשר בין המעבדים מרווח בגודל שערת אדם שבה תעבור מערכת הקירור המימית. המרחקים הקטנים בין המעבדים עשויים לגרום להתחממות יתר ולאיטיות בעבודת המחשב, ומעבר המים בין רכיבי המחשב מצריך הגנה ממים של כל המעבדים.
