רבות מדובר שוב ושוב על הצורך בעובדי חקלאות ישראליים, רבות מדובר גם על מגמות של גורמים עוינים לרכישת והשתלטות על אדמות בגליל ובנגב, אך מסתבר, כך לטענת החקלאים, שהמדינה לא רק שאינה מעודדת כניסה של צעירים ישראליים לעבודה בחקלאות, אלא שהיא גם מציבה בפני החקלאים מכשולים בירוקראטיים לא פשוטים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אילן אשל, הקובע כי מדינת ישראל פוגעת במשקים שמנסים לממש את היעד החשוב של הגדלת מספר הישראלים שעובדים בחקלאות. לדבריו בעוד שמעל כל בימה קוראים לחקלאים להגדיל את מספר העובדים הישראלים, מי שעושים זאת מוצאים עצמם נפגעים. דוגמאות לקביעתו זו מציג אשל ומספר כי בהסכם להעסקת עובדים זרים בחקלאות נקבע שהחקלאים יקלטו 300 עובדים ישראלים בשנה לעבודה בחקלאות כדי לצמצם את הצורך בעובדים תאילנדים. מציאת ישראלים שרוצים לעבוד בחקלאות אינה משימה פשוטה גם כך, אולם המדינה מציבה תנאים שמקשים עליה עוד יותר. כך למשל בן קיבוץ שרוצה לעבוד בענפי החקלאות במשק שלו אינו מוכר ועל הקיבוץ למצוא "פתרונות יצירתיים" כמו החלפת עובדים עם קיבוץ אחר. זוהי מגבלה מיותרת – על כולם לעודד בנים ובנות שבוחרים לפנות לחקלאות ולהפוך אותם למודל לחיקוי. עוד הוא מספר כי במסגרת ההסכם נקבע עוד שמעסיקי עובדים זרים יקבלו מענק בשיעור של 40% להכנסת מיכון חקלאי בתמורה להסכמתם לצמצם במספר העובדים שהם זכאים להם. לדבריו מספר מצומצם של קיבוצים כמו יוטבתה, יראון ושדה אליהו ויתרו מראש על זכאותם לעובדים זרים בעיקר מתוך שיקולים ערכיים של עבודה ישראלית. הם מוצאים פתרונות שונים בעונות שבהם נדרש כוח אדם כמו גיוס זמני של סטודנטים. "זו דוגמה ומופת לרוח ציונית במאה ה-21. במקום לקבל תגמולים חיוביים, אותם קיבוצים נענשים כעת ומקבלים מענק בשיעור של 20% בלבד למיכון החקלאי". אשל סבור שראוי היה להעלות על נס את הקיבוצים הללו, כשהמינימום הוא לתת זכויות מלאות כאילו הם העסיקו עובדים זרים. לדבריו אמנם הוקצו שלושים מיליון שקלים לתמרוץ ועידוד הכנסת עובדים ישראליים לענף החקלאות, אך בפועל לא נוצל ולו מליון אחד בשל בירוקרטיה מיותרת של משרדי המשפטים, הפנים והאוצר. מילים טובות יש לו רק כלפי משרד החקלאות שמשתדל ועושה ככל יכולתו מול הקשיים, אך לא מצליח לעשות בפועל הרבה. בימים הקרובים מתכוונים החקלאים לצאת לשביתת אזהרה של שלושה ימים בהם לא ישווקו תוצרת חקלאית ותוצרת של ענף הלול. זאת במגמה להבהיר לראשי המשק את חשיבותם על אף היותם כוללים 2 אחוזים בלבד מהתל"ג. אשל אינו אופטימי גם לנוכח הסיכויים שההשבתה תביא לפתרון המצוקה, אך לדבריו אין כעת ברירה אחרת אלא לנקוט בצעד אזהרתי שכזה.
