במכתב תגובה ששיגר עוזרו של הפרקליט הראשי, עורך הדין שי ניצן, נקבע כי "לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו אינן מהוות הסתה לגזענות". בעקבות הדברים תובע עורך הדין אביעד ויסולי מהיועמ"ש להדיחו מכהונתו כאחראי על עבירות הסתה. ביומן ערוץ 7 גולל עו"ד ויסולי את סיפור הפרשה שהובילה את ניצן לקביעתו זו. ראשית הפרשה במאמר אותו פרסמה כותבת בשם אורית אגמי ועניינו המאבק החילוני-חרדי על דמותה של ירושלים. המאמר פורסם באתר האינטרנט של "התנועה לאיכות השלטון", ובו, לדברי ויסולי, מגדירה אגמי את המאבק על דמותה של הבירה כמלחת גוג ומגוג. זאת תחת הכותרת 'חרדה מחרדים'. במסגרת המאמר כותבת אגמי: "אני זוכרת את הפנטזיות שהיו לילד אחד בכתה שלי שנחשב אחד השובבים. היינו בני 13 בערך. הוא תיאר לנו בצבעים חיים סרט אקשן שבו הוא נכנס עם שריונית למאה שערים ומכריז ברמקול כל מיני דברים כמו השמד כל חרד, דרוס כל דוס, צרור באדמו"ר ומחסנית ברבנית. מצמרר נכון? לא המצאתי את זה ואני מתנצלת על הביטויים הללו שהקלדתי כאן. אני לא זו שפיתחה אותם והם לא מבית המדרש שלי שגורס: לפעול תמיד על פי חוק ואף פעם לא באלימות. אבל, אלה היו הדברים מפי הילדים הירושלמים של שנות השבעים והשמונים. ציטוט מדויק". בהמשך, מספר ויסולי, קוראת הכותבת ל"מלחמת גוג ומגוג" לשינוי דמותה של ירושלים: "על פי הסטטיסטיקה, הסיכוי לעוד ראשי ערים חילוניים בירושלים הולך ופוחת. העיר הזו נכבשה. בירת ישראל. הפכה לעיר של החרדים. מאחר שזו עיר בירה של מדינה ישראל זה עקום לגמרי. ירושלים היא הבירה כו-לם ועליה להיות עיר לכל הדתות ולא עיר חרדית. עיר פלורליסטית וצבעונית ולא עיר בשחור". עוד היא כותבת: "פרצה פה מלחמת גוג ומגוג בין הציבור החופשי לציבור שחלקו, אף אינו מכבד את מוסדות החוק של המדינה ואינו מכיר במדינה ובדגל (וגם שורף אותו ומזלזל ביום הזיכרון לחללי צה"ל מאחר שזה יום שאינו רלוונטי עבורו..." לדבריה "החילונים וכך גם חובשי הכיפות הסרוגות והמסורתיים, הפכו בעצם לחוטבי העצים ולשואבי המים במדינה. הם אלה המספקים לציבור החרדי דמי קיום והגנה מפני צבאות פולשים. ...איך אנחנו מוכנים לשלם מיסים גבוהים, להתגייס לצבא, לסכן את חיי בנינו, בין היתר בהגנה על החבר’ה האלה מסולסלי הפאות". בעקבות הדברים פנה עו"ד ויסולי לתנועה לאיכות השלטון ותהה אם קראו עורכי האתר את המאמר שפרסמו ואם אין בו דברי הסתה נגד הציבור החרדי. ויסולי מספר שבתגובה שיגרו לו מכתב בו נקבע שאכן הדברים מזעזעים אך אין כוונה להורידם מהאתר. ויסולי אינו מקבל את הקביעה של כותבת המאמר ולפיה היא מתנערת מהדברים תוך כדי כתיבתם כשהיא כותבת " ואני מתנצלת על הביטויים הללו שהקלדתי כאן. אני לא זו שפיתחה אותם והם לא מבית המדרש שלי שגורס: לפעול תמיד על פי חוק". לטעמו מדובר בלא יותר מאשר התחמקות ומשמעותו האמיתית של המאמר היא הסתה לרצח. משהובהר שאין בכוונת התנועה לאיכות השלטון להוריד את המאמר פנה ויסולי כנציד המטה למען ארץ ישראל ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה נגד הכותבת ומפרסמי המאמר, בגין הסתה לאלימות וגזענות. התלונה הועברה לידי עו"ד שי ניצן ובמענה שיגר לויסולי מכתב בו קבע כי הוא דוחה את הדרישה והנימוקים הם: "באשר לציטוט דברי הילדים שהובא בכתבה, הכותבת מבהירה, מיד לאחריו, כי היא סולדת מדרך של חשיבה שכזו ודוגלת בפעולות מחאה שאינן אלימות, הנמצאות במסגרת החוק. ...בנוסף, יש להבהיר, כי לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו אינן מהוות הסתה לגזענות". ויסולי הגיש ערעור על החלטה זו וטען כי לא די בכך שאין בסיס לטענותיו של ניצן אלא שיש בהם הוכחה להסטה מגמתית של הכרעותיו המשפטיות. ויסולי מציין כי עו"ד ניצן דאג בעבר להעמיד לא פעם לדין פעילי ימין על קטעי משפטים שמהם עלתה הסתה לכאורה. זאת בעוד במקרה זה הוא מבקש להעניק לדברים פרשנות מקלה בהתייחסו למכלול הדברים שנאמרו. בהקשר זה מציין ויסולי בפנייתו ליועמ"ש כי "ניצן הורה להעמיד לדין פעיל ימין על האמירות הבאות: "או אנחנו או הם" ו"לגרש את האויב הערבי". לטעמו דברים אלה משמעותם פחותה בהרבה מהנימה המתלהמת שבמאמר המדובר. כמו כן לקח ויסולי את תבנית דבריה של אגמי ו"הלביש" עליהם מילים הנודעות בקהילה החד מינית או המגזר הערבי ותהה אם כאשר הדברים עוברים את השינוי הזה עדיין אין בהם הסתה. לטעמו אם יאושרו הדברים על ידי היועמ"ש יהיה בכך כדי למחוק תיקי הרשעה לא מעטים להם אחראי עו"ד ניצן. באשר לדבריו של עו"ד ניצן ולפיהם "לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו, אינן מהוות הסתה לגזענות" קובע ויסולי כי מדובר בדברים שאינם אלה "הטעייה משפטית המטילה ספק בכישוריו של עו"ד שי ניצן לשמש בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, הממונה על כל נושא הסתה לאלימות וגזענות". הוא מזכיר בדבריו את סעיף 144א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בו נאמר כי הגדרות המונח גזענות הן "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". לטעמו בחירתו של ניצן להגדיר כמוגנים מהסתה רק את מי שייחודו הוא השתייכות למוצא לאומי אתני הינה התעלמות מחלקיו הראשונים של החוק שכן המונח גזע משמעו הוא קבוצת בני אדם בעלת מאפיינים משותפים, כלומר גם חרדים, מתנחלים או כל מגזר אחר, וקביעתו של ניצן מתירה לכאורה את ההשתלחות בהם. לנוכח כל אלה דורש ויסולי מהיועמ"ש "להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד הכותבת ואתר "התנועה לאיכות השלטון", או לחילופין לאשר כי הקטעים המצוטטים לעיל אינם מהווים הסתה לאלימות או גזענות". באשר לדברי ניצן כותב ויסולי ליועץ כי "החלטתו של עו"ד שי ניצן כי הקריאות הגזעניות והאלימות הנ"ל אינן הסתה, מהווה כשלעצמה עידוד לאלימות וגזענות כנגד המגזר החרדי כולו, המונה מאות אלפי אנשים. זאת מעבר לאפליה המוכחת בהחלטותיו של שי ניצן על פתיחת חקירות והעמדה לדין בעבירות ההסתה כנגד דתיים, פעילי ימין וערבים, בהתאמה מובהקת לדעותיו הפוליטיות. לאור זאת הינך מתבקש להדיח את עו"ד שי ניצן מתפקידו כאחראי על נושא עבירות ההסתה בפרקליטות".
