בשעה 11:00 תחל היום השבתת האזהרה של חקלאי ישראל. ההשבתה צפויה להימשך שלושה ימים במהלכם עשויים מחירי הירקות, הפרות והביצים להאמיר באופן חד. החקלאים יקיימו במהלך שלושת ימי ההשבתה אירועי מחאה והפגנות נגד התנהלות הממשלה בעניינם, התנהלות אותה הם מגדירים כהפרת הסכמים עימם והתעמרות ממשלתית נמשכת כלפיהם בקיצוץ הנמשך במכסות העובדים הזרים. עוד טוענים החקלאים כי המדינה מקשה על הכנסת של עובדים ישראליים לשוק החקלאות. לטענתם לא רק שאין עידוד לכניסת צעירים ישראליים לעבודה בחקלאות, אלא שהמדיינה גם מציבה בפני החקלאים מכשולים בירוקראטיים לא פשוטים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו לפני ימים אחדים עם מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אילן אשל, הקובע כי מדינת ישראל פוגעת במשקים שמנסים לממש את היעד החשוב של הגדלת מספר הישראלים שעובדים בחקלאות. לדבריו בעוד שמעל כל בימה קוראים לחקלאים להגדיל את מספר העובדים הישראלים, מי שעושים זאת מוצאים עצמם נפגעים. דוגמאות לקביעתו זו הציג אשל כשסיפר כי בהסכם להעסקת עובדים זרים בחקלאות נקבע שהחקלאים יקלטו 300 עובדים ישראלים בשנה לעבודה בחקלאות כדי לצמצם את הצורך בעובדים תאילנדים. מציאת ישראלים שרוצים לעבוד בחקלאות אינה משימה פשוטה גם כך, אולם המדינה מציבה תנאים שמקשים עליה עוד יותר. כך למשל בן קיבוץ שרוצה לעבוד בענפי החקלאות במשק שלו אינו מוכר ועל הקיבוץ למצוא "פתרונות יצירתיים" כמו החלפת עובדים עם קיבוץ אחר. זוהי מגבלה מיותרת – על כולם לעודד בנים ובנות שבוחרים לפנות לחקלאות ולהפוך אותם למודל לחיקוי. עוד סיפר כי במסגרת ההסכם נקבע עוד שמעסיקי עובדים זרים יקבלו מענק בשיעור של 40% להכנסת מיכון חקלאי בתמורה להסכמתם לצמצם במספר העובדים שהם זכאים להם. לדבריו מספר מצומצם של קיבוצים כמו יוטבתה, יראון ושדה אליהו ויתרו מראש על זכאותם לעובדים זרים בעיקר מתוך שיקולים ערכיים של עבודה ישראלית. הם מוצאים פתרונות שונים בעונות שבהם נדרש כוח אדם כמו גיוס זמני של סטודנטים. "זו דוגמה ומופת לרוח ציונית במאה ה-21. במקום לקבל תגמולים חיוביים, אותם קיבוצים נענשים כעת ומקבלים מענק בשיעור של 20% בלבד למיכון החקלאי". החקלאים מאיימים שאם לא ייכנס שר החקלאות שלום שמחון לעובי הקורה וימצא פתרונות למצוקתם תורחב המחאה וההשבתה. לפי שעה בכוונתם לקיים הפגנות ולהשמיד תוצרת חקלאית, אך בהיקפים סימליים.
