הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט בעניין הצעת חוק שירות ביטחון, פטור מטעמי הכרה דתית בראשות ח"כ זאב אלקין (ליכוד), קיימה היום דיון הכנה להצבעה שנייה ושלישית בנושא מתן פטור מגיוס לבנות בגין הצהרת דת. בתחילת הדיון קיבלו חברי הוועדה סקירה מפי תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת התכנון באגף כוח אדם. בסקירתו התייחס תא"ל רוגובסקי לכך שכ-50 אחוז מכלל בני הנוער בישראל אינם מתגייסים לצה"ל ובעתיד צפוי מספר זה להגיע ל-60 אחוז. שליש מהאוכלוסייה היהודית אינה מתגייסת לצבא, כאשר אחוז הבנות שאינן מתגייסות עומד על כ-42 אחוז. עוד הוסיף תא"ל רוגובסקי, כי מתוך קבוצת הבנות שאיננה מתגייסת, כ-35 אחוז מכלל מחויבות הגיוס חותמות על הצהרת דת ולהערכת הצבא מתוכן ישנן מספר אלפים שמנהלות אורח חיים חילוני. תא"ל רוגובסקי טען כי על פי החוק הקיים, בכדי שמועמדת לגיוס תקבל פטור בגין הצהרת דת, היא נדרשת לחתום על תצהיר שכולל 3 סעיפים וזאת מבלי שיש צורך להוכיח שהיא אכן מקיימת אותם: הצהרה על ניהול אורח חיים דתי, לא נוסעת בשבת ולא אוכלת אוכל שאינו כשר. באופן עקרוני מי שמצהירה הצהרת שקר יכולה להיות מורשעת, אך בפועל לא הייתה עד היום הרשעה, בין השאר משום שהמשטרה טוענת כי אין עניין לציבור. במצב הקיים, לאחר קבלת הפטור, יכולה המועמדת לנהל אורח חיים חילוני לחלוטין מבלי שניתן יהיה לעשות לה דבר מאחר ופרק הזמן היחיד שניתן להוכיח הצהרת שקר הוא במהלך 60 הימים שלאחר החתימה על ההצהרה. תא"ל רוגובסקי הוסיף כי צה"ל מפעיל כ-8 משרדי חקירות שתפקידם לאתר בנות שחתמו על הצהרת דת ומנהלות אורח חיים חילוני. בפועל משרדים אלו מצליחים לאתר מספר רב של הצהרות שקר באמצעים שונים: בנות שנראו באינטרנט לבושות באופן לא צנוע למדי, בנות שכתבו בכרטיס האישי שלהן ב FACEBOOK שהן חילוניות, קבלת תצהירים של מדריכי נוער בביה"ס שטוענים כי המועמדת מנהלת אורח חיים חילוני, חוקר שמתקשר למועמדת במסווה של יחצ"ן מסיבות ביום שישי והמועמדת אומרת לו שהיא מתכוונת ללכת למסיבה אחרת שמתקיימת ביום שישי, איתור התכתבויות באינטרנט ביום שבת, צילום במסעדה לא כשרה ועוד. עד היום על פי החוק הצבא יכול היה לערער על הצהרתה של המועמדת במשך 60 יום ולאחר מכן היה מנוע מלפעול נגדה. השינוי בחוק עתיד לאפשר לצבא לערער עד שנתיים מיום ההצהרה. בנוסף, במידה והצבא יפסוק נגד המועמדת, יהיה באפשרותה להגיע להליך ערער הכולל 2 גורמים: נציג של צה"ל וחבר שימונה בהסכמת מועצת הרבנות הראשית. עו"ד איזנשטיין, המיצג מספר בנות דתיות, טען כי במקרים רבים הבנות הדתיות נדרשות לעבור את "הויה דולורוזה" בכדי להוכיח שהן אכן מנהלות אורח חיים דתי. ח"כ משה גפני (יהדות התורה), טען כי באופן עקרוני הבנות הדתיות אינן צריכות להתגייס, יחד עם זאת אין לנו כוונה לעזור למי שמנהלת אורח חיים חילוני ומשקרת. האווירה כלפי הבנות הדתיות, טען גפני, היא קשה. לצבא אין קריטריונים ברורים והעמדה של הצבא תמיד תהיה על העליונה כאשר מי שקובע אם הבחורה שיקרה הוא הצבא. ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), טען כי החוק החדש יפגע בעיקר בבנות דתיות המתגוררות בישובים בהם אין ביה"ס דתי ולפיכך הדבר מציב אותן מלכתחילה במצב של חשודות למול המערכת הצבאית.
