באמנות של הרב דיויד לואיס משולבים מוסיקה, צבעים, מכחולים, קבלה וחסידות. לקראת פתיחתה של תערוכת יצירותיו בחג החנוכה המתקרב שוחחנו עמו ביומן ערוץ 7 בניסיון להתחקות אחר האמנות הרוחנית. הרב לואיס מספר על הקשר החי בין שורשי האותיות, הספירות, החסידות והאמנות. הוא מזכיר את נוהגו של אחד מאדמו"רי חב,ד לבקר במוזיאון אמנות בכל מקום שאליו הגיע. "יש ערך מיוחד לציור", הוא אומר ומספר כי בשנות לימודיו בארצות הברית התגורר בבית החברותא של הרבי מחב"ד שהיה מצייר בעצמו, ולטעמו בבית זה ספג את האהבה לציור החסידי. בציוריו משלב הרב לואיס ציורים ערטילאיים ואותיות מרחפות שהסוד שבהן ברור לכל צופה. על מהותו של הקשר הזה בין רוח וחומר הוא מספר: "אני לומד את הקבלה ומופשע מכך. הזוהר מתעסק הרבה באור, צבע ואופטיקה. ישנו מונח הירוק שיתכן והוא הצבע הזהוב צהוב שמסמל את שביל המרכז, שביל הזהב. ישנו הלבן המסמל רחמים ובצד שמאל הצבע האדום, סמל של דם וברים קשים". הרב לואיס מספר כי גם בתמונותיו הוא מקפיד על מיקומים אלה של צבעים וההרמוניה הרוחנית המוטמעת בהם מוכיחה את עצמה גם בפן האסטתי. "כשאני שם את הצבעים לפי סדר הקבלה אני מוצא שאסתטית, על פי כללי הציור, זה יוצר הרמוניה. זה גם טבעי וגם רוחני". עוד הוא מספר על מפגשים בין האמנות שהוא יוצר לבין אנשים שאינם יהודים, אנשים שמתוך ההתעניינות בסודן של האותיות מפתחים סקרנות לעולמה של היהדות. ומדוע אמנות חרדית מופיעה בדרך כלל אצל כאלה שהגיעו מארה"ב, בעלי תשובה, יותר מאשר אצל שאר הציבור החרדי? לרב לואיס תשובה מורכבת: " במשפחות חרדיות מיוחסות שנמצאות שנים בתוך קיום תורה ומצוות העיקר הוא התורה. העובדה שאדם יכול לצייר או לכתוב סימפוניות או פילוסופיה זה חשוב, אבל אצל אדם חרדי העיקר זה לימוד התורה. יש הרבה שפשוט לא זכו לראות דברים, לא עמדו מעולם מול רמברנט. הרקע שלי בארצות הברית והחינוך לאמנות שקיבלתי מאפשר לי לתרום ולהוסיף. העולם החרדי לובש שחור וטלית בפסי שחור לבן – שחור זה מכובד, סמל מלכות, אבל בעתיד יתגלו צבעים נוספים. בעלי תשובה שיגיעו מבחוץ יוסיפו צבע". ערב פתיחת התערוכה יתקיים ביום רביעי, נר ראשון של חנוכה (01/12/10), בשעה 20:00 בשורשים מרכז הרצאות ומפגשים, רח' שמאי 13 ירושלים.
