גם שר הביטחון, אהוד ברק התייחס לאישור החוק בנאום שנשא בפני ראשי המועצות האזוריות בכנס ברמת נגב. שר הביטחון הזהיר מפני ההשלכות של החוק על תדמיתה של ישראל בעולם ואמר: "אני לא בטוח שהחוק הזה דרוש לנו ויכול להיות גם מצב שהוא ישמש בידי חלק מיריבינו כדי להציג שישראל שמה כבלים ומכשול לתהליך השלום".
שר הביטחון הוסיף כי ישראל והפלסטינים חייבים להיפרד זה מזה. "שתי מדינות לשני עמים זו לא רק סיסמא, זו מציאות שצריכה להיות בשטח. בין הירדן לים חיים 11 מיליון אזרחים עם 7.5 מיליון יהודים ו-3.5 מיליון פלסטינים. אם אנחנו לא נפרדים, אם תהיה רק ישות מדינית אחת בין הים עד לירדן הישות הזאת בהכרח תהיה או לא דמוקרטית או לא יהודית. כי אם הבלוק הפלסטיני יצביע לכנסת המדינה תהיה דו לאומית, אפילו אם נקרא לה מדינת העם היהודי ברוח מלכות דוד". הוא הוסיף כי היפרדות מהפלסטינים היא "הדרך היחידה להבטיח את עתידו של המפעל הציוני ולהגיע למדינה יהודית ציונית".
הצעת חוק משאל העם אושר אתמול בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 65 תומכים, מול 33 מתנגדים. חברי סיעת קדימה הצביעו נגד החוק, חברי סיעת העבודה התפלגו, ורובם נמנעו או הצביעו נגדו. סיעות הליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי תמכו בחוק.
על פי החוק, הסרת הריבונות הישראלית משטח עליו הוחלה ריבונות כזו, בין שבהסכם ובין שלא בהסכם, תהיה מחויבת באישור של הכנסת, ולאחריו באישור במשאל עם. אם הסרת הריבונות תעבור בכנסת ברוב של למעלה מ-80 ח"כים, לא יהיה צורך במשאל עם.