לרגל שנת השפה העברית ולקראת כ"ט בנובמבר, היום ההיסטורי בו הצביעה העצרת הכללית של האומות המאוחדות בעד תוכנית חלוקת ארץ ישראל, מה שהוביל את דוד בן גוריון להכריז ב- 14 במאי 1948 על הקמת מדינת ישראל, יוצאת ח"כ רונית תירוש (קדימה) ביוזמה לעברת את שמותיהם של כל השרים, חברי הכנסת וחברי סגל א' של המדינה, הנושאים בשמות משפחה או שמות פרטיים לועזיים. בסוף השבוע פנתה ח"כ תירוש ליושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, והעלתה בפניו את הרעיון. ריבלין הודיע כי יאפשר לח"כ תירוש להעלות מחר (יום שני), כ"ט בנובמבר, את ההצעה בפני מליאת הכנסת. תירוש מצדה תציג מהיום את היוזמה לציבור גם מעל דפי אתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק שלה בתקווה שנבחרי העם יענו לקריאה, ברוח בן גוריון. תירוש מציינת כי דוד בן-גוריון סבר כי היהודים ששבו לארצם צריכים להשיל מעליהם לא רק את סימני הגלות אלא עליהם להחליף גם את שמות המשפחה הזרים שלהם לשמות משפחה עבריים. הוא עצמו החליף עוד בשנת 1910 את שמו מגרין לבן-גוריון. גם עם מינוי אלופי צה"ל בתקופת ההפוגה הראשונה, דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם. מספרים כי מפקד הפלמ"ח, לדוגמא, ששמו היה האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא החליף את שמו לשם עברי לקראת טקס הענקת הדרגות, ורק כשהגיע לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לקבל אפילו את הסכמתו לכך; מכיוון שהוא לא אהב את השם, הוא החליט לשנותו ליגאל אלון, והשאר הסטוריה. כמו כן, עד שנות ה-80 רווח בצה"ל נוהג, שלפיו עם קבלת דרגת סגן אלוף מעברת מקבל הדרגה את שמו. בין ההצעות: ליברמן יהפוך לחביבי או לחביב, סילבן ייקרא אלון, ואנסטסיה תהפוך לתחיה. "אין ספק שזוהי תהיה מחווה סמלית אך חשובה, פשוטה לביצוע אך בעלת מסר לדורות הבאים לחשיבות השפה העברית, עליה כבר כתב אהוד מנור כי "רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי", כתבה תירוש במכתבה.
