תביעה נדירה נדונה בימים אלה בפני בית המשפט השלום ביושבו כבית משפט לערעורים על החלטות קצין התגמולים במשרד הביטחון. י', התובע, כבן 62, התגייס לשירות סדיר בחיל האוויר באמצע שנות ה-70, עם גיוסו נקבע לו פרופיל 97. הוא עבר קורס קצינים, ושירת שנים לא מעטות בקבע במפקדת חיל האוויר בקריה בתל אביב ובבסיס ציוד בצריפין. בחלוף 9 שנים מגיוסו, עבר י' בדיקות שגרתיות אשר הצביעו על חשד לסוכרת, אך לדבריו, התוצאות הוסתרו מפניו, ולכן סבר כי בריאותו תקינה. רק 5 שנים לאחר שחרורו, ולאחר ששירת 11 שנה בצה"ל, התגלה ל-י', לטענתו, כי הוא לוקה בסוכרת, וזאת בבדיקות אותן עבר בקופת החולים 'מכבי'. כך נטען בתביעה שהגיש בשמו של י' עו"ד אמיר לוינשטיין, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית כנגד חברות ביטוח וקופות החולים. לדברי לוינשטיין, היות ומחלתו של י' התעוררה במהלך שירותו הצבאי, ובשל העובדה שחרף האבחונים המחשידים, לא טופל י' כיאות, לכאורה, ולא הובהר לו, כביכול, כי הוא חולה בסוכרת, הוא החל לסבול לדבריו מהזנחה ומהתדרדרות חמורה במצבו הבריאותי, עובדה שמנעה את שיקומו ואת בלימת מחלתו במועד, והסבה לו נזקים בלתי הפיכים – דברי התביעה. כעת תובע י' להכיר בו כנכה צה"ל, ולהעניק לו את מלוא הזכויות הניתנות לנכי צה"ל, למרות השנים הרבות שחלפו מעת שחרורו. לדבריו, במהלך השרות בקבע, זומן י' לבדיקות תקופתיות במרכז הרפואי תל השומר, שם עבר לדבריו בדיקות מקיפות שהתייחסו לתחומים רבים, לרבות סוכרת. לדברי י', לאחר מספר ימים מהבדיקות התקופתיות, יצר עימו נציג רשמי מטעם המרכז הרפואי קשר, וזימן אותו לבדיקה נוספת, שמהותה לא נמסרה לו. מתביעתו של י' עולה שהבדיקות, שנערכו כשבוע לאחר מכן, נסבו לדבריו כולן סביב החשד לסוכרת, אך מהותן לא הובהרה לו באותה העת כביכול, אלא רק שנים לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי. לדבריו, לאחר ביצוע הבדיקות לא קיבל י' לידיו כל העתק מתוצאותיהן, ולטענתו, איש מנציגי הצבא לא מסר לו את ממצאיהן. לתומו סבר י', שאם הייתה מתגלית בבדיקות בעיה רפואית כלשהי, היא הייתה נמסרת לו, וחוסר הפניה התפרשה מבחינתו כאישור לכך שמצבו הבריאותי תקין. לדברי פרקליטו, עו"ד אמיר לוינשטיין, החשדות לסוכרת עלו לכאורה לא רק בבדיקה שנערכה לי' בשנת 1985, אלא גם, לדבריו, בבדיקה שנערכה לתובע בשנת 1987, ערב שחרורו מהצבא. לדברי עו"ד לוינשטיין, חרף החשדות, לא ביצעו הרופאים אבחנה מבחנת לאישוש או הפרכת קיום המחלה הקטלנית בגופו של י'. כמו כן, נטען בתביעה כי הרופאים לא הורו כביכול על ביצוע מעקב רפואי כלשהו אחר י', קל וחומר, לא התריעו בפניו שייתכן והוא חולה בסוכרת, וכי עליו לשנות את אורחות חייו – דברי התביעה. "כפועל יוצא השתחרר י' משירותו הצבאי בשנת 1987 בסברו בשגגה שמצבו הרפואי תקין, בעת שמחלת הסוכרת כבר מצויה בגופו משנת 1985" טוען עו"ד אמיר לוינשטיין. האם הצבא אחראי לכל מחלה בה לקה חייל במהלך שירותו? קצין התגמולים של משרד הביטחון, ד"ר גפל, אשר דן בבקשתו של י' להכרה בו כנכה צה"ל, דחה את בקשתו של י' על הסף – מן הנימוק שלא הוכח כי מחלת הסוכרת בה לקה נבעה משירותו הצבאי. לדברי עו"ד אמיר לוינשטיין, אשר הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום, אין זו כלל השאלה העומדת על הפרק. "י' איננו טוען שמחלת הסוכרת התפרצה בגופו בשל שירותו הצבאי" אומר עו"ד אמיר לוינשטיין. "אנו טוענים כי הזנחת הטיפול בי' חרף מחלתו,שסימניה הברורים עלו בשלוש בדיקות רפואיות שונות שנערכו על ידי המוסדות הרפואיים של הצבא, מהווה רשלנות חמורה באבחון ובטיפול, רשלנות אשר השפיעה ישירות על התדרדרות מצבו של התובע, עד כדי גרימת נזקים בלתי הפיכים לבריאותו". "למה הדבר דומה?" שואל עו"ד לוינשטיין בתביעה, ועונה: "לאדם שלקה במחלה ממארת שאינה קשורה לשרותו הצבאי אשר יתגייס לשרות צבאי, בסברו שמצבו הרפואי תקין. משרד הביטחון יבצע בדיקות מקיפות ויגלה את המחלה ממארת, אולם בשל העובדה שהמקור למחלה אינו רובץ על השרות הצבאי, לא יעדכנו את החייל על המחלה, וכפועל יוצא ימות החייל, עובדה שהייתה נמנעת אילו היו מיידעים את החייל במועד". לדברי עו"ד לוינשטיין המערער ביצע בדיקות במסגרת שירותו הצבאי, וסבר שהוא בריא לחלוטין. לדברי לוינשטיין, אין עוררין על כך שהחובה ליידע את החולה על תוצאות בדיקותיו מוטלת במקרה זה על כתפיו של משרד הביטחון. לדברי לוינשטיין, אילו היה נוהגים כך בצבא, היה י' מקבל טיפול שהיה ממזער את סיבוכי המחלה. מאחר והדבר לא נעשה, על משרד הביטחון לשאת באחריות המוחלטת להתפתחות המחלה וסיבוכיה – דברי התביעה.
