קואליציית ארגוני הסביבה העוסקת במשבר האקלים, "דרכים לקיימות", מברכת על החלטת הממשלה להשקיע 2.2 מיליארד שקלים בתכנית להפחתת גזי חממה. לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, "ישראל סוף סוף מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות הלוקחות אחריות ונוקטות צעדים מעשיים במאמץ למתן את משבר האקלים העולמי". יחד עם זאת, ארגוני הסביבה מתריעים, כי בהחלטה חסרים מרכיבים משמעותיים, העלולים למנוע מישראל לעמוד אפילו ביעד הצנוע שקבעה לעצמה, של הפחתת 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה עד שנת 2020. ארגוני הסביבה מצביעים על שלושה תחומים עיקריים החסרים בהחלטת הממשלה. העדר התייחסות לתמהיל הדלקים בייצור החשמל – התחום האחראי ל-60% מפליטות גזי החממה בישראל. המשך קידום תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, שתגדיל לבדה את פליטות גזי החממה של ישראל בלמעלה מ-10% ותביא להגדלה בזיהום האוויר והתחלואה. הסתפקות בפתרונות שוליים יחסית בתחום בתחבורה האחראי לפליטת כ-20% מגזי החממה בישראל, במקום בפיתוח מערכות תחבורה ציבורית מתקדמות וצמצום התלות ברכב הפרטי. חוסר הכרה בחלק המרכזי שיש למבנים בהשפעה על צריכת אנרגיה ופליטות גזי חממה, והקצאת משאבים מועטים בלבד לבניה ירוקה. לדברי אורלי רונן, סמנכ"ל מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, החלטת הממשלה היא בגדר תכנית פעולה, אך אינה יכולה להוות תחליף לאסטרטגיה כוללת להערכות והתמודדות עם משבר האקלים. "היעדר מדיניות כוללת והמרכיבים החסרים בתכנית הפעולה מעלים את החשש, כי למרות ההשקעה חסרת התקדים בנושא, לא ניתן יהיה להשיג את היעד של צמצום ממשי בפליטות גזי החממה". לדברי רונן, הממשלה אמנם החליטה על סל פעולות מבורך, אבל לא קבעה תמריצים להפסקת פעולות הפוגעות בסביבה, ובכך עלולה לקבע אותן למשך זמן רב.
