מנתוני מדד הדמוקרטיה שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה 46% מהציבור היהודי בישראל מעדיפים שלא לגור בשכנות לערבים. הנתונים מתבססים על פי סקר דעת קהל שנערך במרס 2010 בקרב יהודים וערבים והתמקד בהערכות ובעמדות של הציבור כלפי מימוש הדמוקרטיה בישראל, מידת התמיכה בה ושביעות הרצון ממנה. רוב המשיבים בסקר (60%) מעריכים את היתרונות שיש במנהיגות חזקה, הפותרת בעיניהם בעיות ביעילות. הרוב מעדיפים משטר מומחים (59%), שיקבלו החלטות המבוססות על שיקולים מקצועיים ולא על שיקולים פוליטיים. הישראלים מאוכזבים ממידת ההשפעה הנמוכה על מדיניות הממשלה של העדפותיהם כפי שהשתקפו בהצבעתם בבחירות. לכך מתלווה אכזבה מתפקוד המוסדות הנבחרים וחוסר אמון בכנסת ובמפלגות. כבעבר גם השנה צה"ל זוכה לאמון גבוה של הציבור הישראלי (81%). מוסד נשיא המדינה ממשיך לשפר את תדמיתו, והשנה יש רוב המביע אמון רב בנשיא המכהן (70% תמיכה). מהנתונים עולה עוד כי 86% מהציבור היהודי (76% מכלל הציבור) סבורים שהחלטות גורליות למדינה צריכות להתקבל ברוב יהודי. 53% מציבור זה גם סבורים שהמדינה רשאית לעודד הגירה של ערבים אל מחוץ למדינה. הרעיון שאזרחות היא מעמד חוקי משווה הופנם בציבור הישראלי באופן חלקי בלבד. 51% מכלל הציבור מצדדים בשוויון זכויות מלא בין יהודים לערבים. חלוקה של הציבור היהודי על פי דתיות מעלה שככל שעולה מידת הדתיות, עולה גם ההתנגדות להשוואת הזכויות בין יהודים לערבים: 33.5% בלבד מהחילונים מתנגדים לכך, לעומת 51% מהמסורתיים, 65% מהדתיים ו-72% מהחרדים. כמעט שני שלישים (62%) מהיהודים סבורים שכל עוד ישראל נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים, אסור להתחשב בדעות של הערבים אזרחי ישראל בנושאי חוץ וביטחון. כשני שלישים (67%) מהציבור היהודי סבורים כי אין לאפשר לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של ערבים להיכנס לישראל במסגרת איחוד משפחות. לגבי אמון במוסדות רק מעט יותר ממחצית מכלל הציבור הישראלי כיום — 54% — אומרים שיש להם אמון מלא או חלקי בבית המשפט העליון, לעומת 44% שאומרים בגלוי שאין להם אמון בו. במשטרה מביעים אמון מלא או חלקי כ-41% בלבד מהמשיבים. בהתייחסם למפלגות מעידים על עצמם 72% מכלל הציבור כי אין להם אמון בהן. ואולם רוב גדול (63%) מתנגד לדעה שבימינו המפלגות אינן נחוצות ואפשר לפיכך לבטלן.
