רוב הציבור האמריקאי תומך בישראל וחושב כי על ארה"ב להמשיך ולעמוד לימינה. כך לפי סקר שערך "The Israel Project" (TIP), ארגון הפועל להסביר את עמדות ישראל בעולם. הסקר, שנערך בקביעות מאז שנת 2002 במדינות מובילות במערב, מגלה כי מזה כעשור ישנה עליה קבועה בתמיכה בישראל, שהגיעה לשיא בשנת 2008, כאשר 71% מאזרחי ארה"ב תמכו בישראלים. בהמשך, בעת נאום קהיר של הנשיא אובמה בקיץ 2009, בו קרא להושיט יד לעולם המוסלמי, נרשמה ירידה חדה בתמיכת האמריקאים בישראל (רק 44%) אך היא שבה ועלתה מאז, והיא עומדת כיום על 56% מהאמריקאים. המפתיע הוא כי במקביל לאותה ירידה בתמיכה בישראל, לא נרשמה כלל עליה בתמיכה בפלשתינאים, והיא נותרת כל העשור האחרון בסביבות ה 5% בלבד. ע"פ הסקר, באופן מובהק מצביעים רפובליקנים תומכים יותר ובאופן קבוע בישראל, מאשר הדמוקרטים. בצרפת מצבנו קשה יותר ע"פ הסקר: רק 16 אחוז מהצרפתים קוראים לממשלתם לתמוך בישראל, מול 22 אחוז של הפלשתינאים. ואולם, 35 אחוז מהצרפתים מעדיפים שממשלתם כלל לא תתערב בסכסוך. גם בבריטניה הנתונים דומים: 16 אחוז בעד ישראל, 24 בעד הערבים ו 59% בעד התעלמות מוחלטת. בגרמניה לעומת זאת, נרשמה בחודשים האחרונים, כך לפי הסקר, עליה חדה בתמיכה בפלשתינאים (29%) מול צניחה בתמיכה בישראל (13%). 16 אחוז מהגרמנים ממליצים שממשלתם תתמוך בשני הצדדים בסכסוך. הנתון המדהים שגילה הסקר הוא שבניגוד למצופה, כאשר מחצית מהפלשתינאים בעזה (46%) מאשימים את הישראלים במצבם, הרי שכמחצית מהם - מאשימים דווקא את הנהגת החמאס. זאת, בניגוד לסקר דומה שנערך בין ערביי יהודה ושומרון, שם 62% מאשימים את מנהיגי ישראל, ורק 19 אחוז את החמאס וישראל גם יחד. הסקר נחשף היום (שלישי) בועדת העלייה והקליטה שדנה בתדמית ישראל בעולם. זאת, בעקבות החלטת יושב הראש הוועדה ח"כ דני דנון (ליכוד) לקדם את נושא ההסברה, ולבצע מעקב שוטף ורצוף אחרי פעולות משרדי הממשלה בנושא, והצורך לשפרם כל העת. ח"כ דנון הדגיש בדיון כי כמעט ולא נכח במפגש בארה"ב או באירופה שבו לא נשאל על ההסברה הממלכתית. הוא ציין כי "כולם מבינים את החשיבות של העניין, ויש הרבה גופים פעילים - אך בתיאום נמוך. כמו שבתחומים אחרים עשינו צוותים בינמשרדיים - צריך לנהוג כך גם בהסברה". מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות רונן פלוט הוסיף כי מינהלת ההסברה במשרדו מתואמת עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובקרוב מתוכננים כ 6000 איש מקהילות אלו להגיע לסמינריוני-הכנה - ובאמצעותם להפוך לשגרירי מסרים שיצאו מהארץ. הוא הדגיש כי הבעיה הגדולה ביותר של ישראל איננה הלא-יהודים אלא דווקא הקהילות היהודיות הניזונות מעיתונאים זרים כאן בארץ, ומקבלות תמונה שלילית ומעוותות על ישראל. "באחת הפעמים שהייתי בחו"ל" סיפר, "שאל אותי יהודי האם זה נכון שאחרי תשע בערב יש אצלכם עוצר?!"... ירדן ותיקאי, מנהל מערך ההסברה הלאומי הציג את פעולות המטה כאשר סוגיות מתורגמות להסברה כמו המסתתנים, מבצע "עופרת יצוקה", המשט הטורקי וכו'. הוא סיפר כי על הדלפות ויקיליקס הוחלט שלא להגיב ולהסתפק בהודעת רה"מ. "היום גורמי הסברה עובדים ביחד וקשה למצוא חוסר-תיאום הסברתי. בחילוקי דעות בין גופי-ההסברה אנו מביאים זאת להחלטת רה"מ, אך בתשעים אחוז מהמקרים אין חילוקי דעות", ציין. בן שטג, מנהל אתרים הסברה לישראלים קרא לרשויות שלא להתמקד בסכסוך הישראלי-ערבי אלא להציג מחלבות, מדע, ים ואנשים, "הדברים היפים של המדינה". גל מור, בלוגר באתר "חורים ברשת" קבל על חוסר ב פלטפורמות טכנולוגיות, שיאפשרו למליוני אנשים בעולם התומכים בישראל, להשמיע את קולם בפורומים ברשת. הוא קרא לקדם ממשק שיאפשר להעלות דיונים וקישורים, בצורת דרוג העלאת הדיונים החיוביים על פני ההשמצות. לדברים הסכים יגאל כספי סמנכ"ל הסברה ותקשורת במשרד החוץ שהדגיש כי בארבע השנים האחרונות הוחלט להפסיק ולהתמקד בהסברת הסכסוך והעמדה השראלית ולהשקיע את מירב המאמצים בדברים שישראל טובה בהם כמו רפואה, תרבות, אומנות, אופנה, חקלאות ותיירות. כספי התנגד למעורבות ישראלית ממשלתית ברשתות חברתיות וסיפר על קשר שהמשרד מקיים ארגונים יהודיים בחו"ל, המאפשר לארגונים אלו לפעול במקומות ובצורה שבה ישראל הרשמית מנועה מלהופיע. ח"כ נחמן שי (קדימה) הדגיש כי תקציב ההסברה קטן מדי, וכי יש התפתחויות טכנולוגיות כל הזמן שעל ישראל להיות גמישה דיה ולהשתנות בהתאם. ח"כ עינת וילף (העבודה) הוסיפה כי "ישראל מרגישה עדיין לא-נוח לתקוף את הערבים, ואנחנו רק מגיבים. צריך לבייש את הצד השני, ולא לשדר תפיסה תבוסתנית". וילף גם קראה להשקיע מאמץ רב יותר במדינות דרום-אמריקה, אסיה ומזרח-אירפה. "בראיה עתידית אולי על כל אדם שאנו מפסידים באוניברסיטת ברקלי אנחנו יכולים להרויח כמה מאות שיתמכו בנו בהודו או בסין". גם היו"ר דנון גילה, כי בזמן המשט הטורקי נשלחו חברי הכנסת להתראיין ללא שהיו בידיהם נתוני-אמת מהגורמים הרשמיים. הוא גם קרא להקל על מיסוי לכתבים הזרים, כדי למנוע מהם מעבר לרשות הפלשתינאית. דן אשבל היועץ המדיני של הכנסת הוסיף כי "אני רוצה לקלקל את אוירת נכאים. אנחנו נהנים לחיות בהרגשה שהעולם נכולו נגדנו, אך עם השם "ישראל" נפתחות דלתות בהרבה מדינות בעולם. בעוד כחודשיים יגיעו לכנסת לביקור הזדהות כארבע מאות חברי פרלמנט אירופאיים ידידי ישראל, רובם לא יהודים. זו לא מדינה מצורעת או מנודה". לקראת הדיון ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סקירה מקיפה הן על פעילות משרדי החוץ וההסברה, התקציב שלהם, הפעולות בהן הם נוקטים, היעדים אותם הציבו ועוד. הסקירה מגלה כי בעוד ישראל סובלת מתדמית שלילית בעולם, באותה מידה ובו-בזמן היא גם זוכה דווקא להערכה על הישגים טכנולוגיים, חינוכיים וכלכליים בעיקר ברוסיה, מזרח-אירופה, סין, קוריאה והודו.
