משפחת מנסבך מבית שמש, מגיעים מדי שנה, ערב חנוכה, למוזיאון יד ושם בירושלים כדי לקחת לביתם את החנוכייה המשפחתית, שמשמשת כשריד ופליט מגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה. בראיון לערוץ 7, מספר יהודה מנסבך את סיפורה של החנוכייה, "הסבא שלי, הרב ד"ר עקיבא ברוך פוזנר, היה רבה האחרון של קהילת קיל בגרמניה, בדצמבר 1931, הנאצים עדיין לא היו בשלטון, אבל מול הבית של סבא וסבתא, שכן מטה המפלגה הנאצית, זה היה יום שישי, ערב שבת חנוכה, סבתא הסיטה את הוילון והציבה את החנוכייה, הרגע היסטורי הונצח, החנוכייה מול הדגל של הנאצים, מאחורי התמונה היא כתבה, הדגל שלהם רוצה שיהודה תמות, אבל יהודה לעולם תשב, כך עונה האור לדגל". לדבריו, סבו היה מאלו שחזו את עליית הנאצים לשלטון, "ב-1933 סבי נאם נאום ציבורי ובו הוא פנה לכל הגרמנים, ואמר להם שידעו שמה שהם הולכים לעשות, זה לא טוב לא ליהודים וגם לא לגרמניה, בעקבות הנאום הוא התבקש לעזוב את גרמניה, והוא פנה אז לכל היהודים בקהילה וקרא להם לעזוב את גרמניה, בעקבות דבריו, רבים עזבו ועם עליית הנאצים לשלטון, כבר חצי מהקהילה לא היו בגרמניה וככה הם ניצלו". מנסבך מספר שהחנוכייה נמצאת במהלך השנה ביד ושם ובחנוכה חוזרת הביתה, "סבי וסבתי הבינו מה הולך לקרות וקראו ליהודים לצאת מגרמניה בזמן, החנוכייה הזאת היא מסר שאנחנו רוצים להעביר היום ליהודי הגולה, תעלו לארץ לפני שיהיה מאוחר מדי, תעשו את הצעד שהיום קל לעשות אותו, אתם אף פעם לא יודעים מה ילד יום".
