יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, חוזר ומדגיש, כי לא יכיר בישראל כמדינה יהודית. בראיון לעיתון האלג'ירי "אל-שורוק" (1 בדצמבר 2010) אמר אבו מאזן, כי "אנו מבינים היטב את הכוונות הזדוניות העומדות מאחורי דרישה זו המופנית אלינו כפלסטינים, והן מלמדות על הנרטיב הציוני בנוגע לאופיה של הארץ, שוללות מכמיליון וחצי ערבים פלסטינים, נוצרים ומוסלמים, את זכויותיהם כאזרחים במדינת ישראל ויעמידו אותם בפני החלטות וצעדים גזענייים ישראליים נוספים הקשורים לנאנמנות למדינה". אבו מאזן הביע שביעות רצון מההתפתחויות בארה"ב, ומכך שהתמיכה בעמדה הפלסטינית הולכת וגוברת ושהביקורת על מדיניות ישראל "הקיצונית והגזענית", לדבריו, הולכת ומתרחבת ומגיעה לכדי כך שבכירים בצבא ארה"ב יצרו זיקה הביטחון של חיי חייליהם באזור להמשך התמיכה של הממשל בישראל. הוא הדגיש, כי האינטרס הלאומי הפלסטיני הינו להימנע מאימוץ מדיניות של התנגדות חמושה ולהעדיף את דפוס "ההתנגדות לכיבוש ולהתנחלויות", בדומה להתנגדות העממית, החרם על תוצרת ההתנחלויות, גינוי הפעולות הישראליות במישור הבינלאומי והרחבת תנועת הסולידריות הבינלאומית במסגרתה, הוא מציין, מפגינים בכל שבוע עשרות פעילים זרים, ובהם ישראלים ממחנה השלום, נגד "גדר ההפרדה הגזענית" וההתנחלות. מדיניות חמאס זכתה לביקורת מצידו של אבו מאזן, אשר לצד זאת חזר והביע תמיכה בשילובה של התנועה עם הג'יהאד האסלאמי במוסדות אש"ף. אבו מאזן טען, כי העמדות של הנהגת חמאס אינן מסייעות לרשות הפלסטינית להביך את ישראל במישור הבינלאומי וללחוץ עליה להביא לסיום המצור או הקלתו. הוא הדגיש, כי הרשות הפלסטינית ממשיכה לסייע ככל יכולתה לתושבי רצועת עזה. לדבריו, 58% מתקציב הרשות הפלסטינית מועבר לעזה ו-77 אלף עובדים מקבלים ברצועת עזה משכורת חודשית מהרש"פ אשר ממשיכה לשלם את עלות הדלק לתחנת החשמל בעזה, צריכת המים, תרופות לבתי החולים ועוד. אבו מאזן טען בהקשר זה, כי ישראל היא "כוח כובש" הן באיו"ש והן ברצועת עזה.
