למרות הפגנות המחאה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים והתמיכה הציבורית שבו זכה המאבק, קרוב ל- 80% מן הציבור בישראל מוכן במידה בינונית ומטה ('במידה בינונית', 'במידה מועטה' או 'כלל לא') להגדיל את התשלום לביטוח הבריאות הממלכתי בכדי להבטיח שירותי בריאות הולמים לעובדים זרים חסרי מעמד חוקי בישראל. זהו אחד מתוצאות סקר גיאוקרטוגרפיה, שבוצע לקראת כנס אריאל לבריאות, שיתקיים זו הפעם הרביעית ביוזמת המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביום ה' 16 בדצמבר 2010 באודיטוריום משכן הכנסת, ירושלים. לדעה דומה מן הציבור הישראלי זוכים גם פליטים ומהגרים שברחו מארצם לישראל, וכן עובדי תעשיית הזנות, אסירים פליליים ואסירים ביטחוניים. למעט יותר אמפתיה זוכים העובדים הזרים בעלי המעמד החוקי – 'רק' 68% מן הציבור מוכן במידה בינונית ומטה לשלם יותר בביטוח הבריאות הממלכתי כדי להבטיח להם שירותי בריאות הולמים. 'בני המזל' בסקר הם החיים מתחת לקו העוני, אנשים עם מוגבלויות קשות וחסרי ביטוח רפואי משלים – עבורם 'רק' כשליש (33%) מן הציבור מוכן במידה בינונית ומטה להגדיל את התשלום עבור שירותי בריאות כדי שניתן יהיה להבטיח להם שירותים רפואיים הולמים. כאשר הישראלי ניגש לקבל שירותי בריאות, הנושא שהכי פחות מטריד אותו הוא העניין הכספי – רק ל- 3% מן הציבור חשוב שעלות הטיפול תהיה נמוכה. לשאר הציבור חשוב שהרופא והצוות המטפל יפגין כלפיו חמלה ואכפתיות (13%), ומרביתו מעוניין כי הרופא והצוות המטפל יהיו מקצועיים ביותר – 81%. עם הירידה ברמת ההשכלה, וכן בקרב נשים, הוענקה חשיבות גבוהה יותר לנושא החמלה והאכפתיות שיפגין הצוות הרפואי. כאשר נשאל הציבור על ערכים מסוימים הקשורים לשירותי הבריאות הניתנים לו, שליש מן הציבור ענה כי מבין הפרמטרים שנבדקו, החיסרון הבולט ביותר של מערכת הבריאות הישראלית הוא רמת הנגישות לשירותי הבריאות. כרבע (23%) ציינו כי יש לשפר את הדאגה, האכפתיות והחמלה כלפי המטופלים, ושיעור דומה – את הרמה המקצועית של הרופאים והצוות המטפל. מעניין לציין כי רק 7% סבורים שיש לשפר את רמת הבטיחות בעבודה. שיעור אלו שציינו את הנגישות לשירותי הבריאות כדורשי שיפור עולה עם העלייה ברמת ההכנסה, וכן גבוה יחסית בקרב הציבור הדתי והחרדי. בהשוואה לאקדמאים, בעלי הכנסה תיכונית ועל-תיכונית ציינו בשיעור גבוה יותר את הדאגה, האכפתיות והחמלה כדרושי שיפור. כאשר הוא נשאל לגבי החמלה שצוותי הרפואה השונים מפגינים כלפי המטופל, הרי שהציבור הישראלי נחלק בדעתו – 40% סבורים כי הרופאים מתמקדים בעיקר בטיפול המקצועי, ופחות בהפגנת החמלה והאכפתיות כלפי המטופל, ו- 40% סבורים כי הרופאים נותנים טיפול רפואי מקצועי ומפגינים חמלה ואכפתיות במידה דומה. לגבי אחיות וצוות מסייע, בקרב הציבור קיימת תפיסה רחבה יחסית – 51% סבורים כי הם נותנים טיפול רפואי מקצועי ומפגינים חמלה ואכפתיות במידה דומה, ורק 22% סבורים כי קבוצה זו יותר טכנית בטיפולה ופחות רחמנייה. רק 9% מן הציבור סבור כי הרופאים מתמקדים פחות בטיפול מקצועי ויותר בהפגנת חמלה ואכפתיות כלפי המטופלים, בעוד שהאחיות זוכות לכ- 12% מדעות הציבור בנושא זה. נשים סבורות יותר כי רופאים, אחיות וצוות מסייע מתמקדים בעיקר בטיפול מקצועי רפואי ופחות בהפגנת חמלה ואכפתיות לחולים. כמו כן, גם עם העלייה בהשכלה ובהכנסה עולה שיעור אלו שסבורים כי אחיות וצוות מסייע מתמקדים יותר בטיפול ופחות בהפגנת חמלה ואכפתיות. כאשר נשאל הציבור לגבי גורמים שונים במערכת הבריאות, ובאיזו מידה כל אחד מהם שם את החמלה והאכפתיות כלפיה מטופלים בראש סדר העדיפויות, הרי שמשרד הבריאות זוכה ל'ציון' הנמוך ביותר - 58% סבורים כי הוא שם נושא זה במידת בינונית ומטה. לעומת זאת, מרבית הציבור (70%) תופס את רופא המשפחה האישי כחומל ואכפתי ביותר כלפי המטופל. אחריו ניתן למצוא את הרופא המקצועי (55%), בתי חולים (33%) וקופות החולים (39%). מעניין לציין, כי רק כמחצית מן הציבור סבור כי מכונים פרטיים – שאמורים לתת למטופל שירות טוב יותר מן הגופים הציבוריים כנגד תשלום, שמים לנגד עיניהם את החמלה והאכפתיות למטופל. מחצית מן הציבור (50%) מסכים במידה כזו או אחרת ('ככה-ככה', 'די מסכים', 'מאוד מסכים') עם הקביעה, כי ככל שרופא ותיק יותר במערכת הבריאות, כך הוא נעשה אדיש יותר למצוקתם וסבלם של החולים. נשים ציינו בשיעור גבוה יחסית כי כלל אינן מסכימות עם הקביעה כי ותק הרופא משפיע על אדישותו כלפי חולים. כ- 65% מן הציבור מסכים במידה כזו או אחרת עם הקביעה, כי ככל שעולם הרפואה מודרני וטכנולוגי יותר, כך פחות שמים לב למצוקתם וסבלם של החולים. כצפוי, עם העלייה בגיל, עולה גם שיעורם של אלו המסכימים עם קביעה זו. מרבית הציבור (77%) מסכים במידה כזו או אחרת עם הקביעה, כי בהשוואה לשנים קודמות, מערכת הבריאות שמה כיום יותר דגש על שיקולים כלכליים מאשר על חמלה ואכפתיות. סקר גיאוקרטוגרפיה, שנועד לבחון את עמדות ותפיסות הציבור בישראל כלפי מערכת הבריאות והגנה על מטופלים וזכויותיהם בהיבטים שונים, בוצע בראשית חודש דצמבר, על מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. גודל המדגם – 500 איש.
