הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בהקמת ועדת חקירה לשריפה בכרמל. שבעה מתוך 11 מחברי הוועדה מתנגדים לועדת בדיקה. בפתח הדיון ציין יושב ראש הוועדה, יואל חסון, כי שריפת הענק בכרמל גרמה למותם של 42 איש וכילתה יותר מ-30,000 דונם יערות וחורש טבעי. מאות בתים עלו באש ולמעלה מ-17,000 איש פונו מבתיהם. מדובר בשריפה הגדולה ביותר מאז קום המדינה ואסון כבד וטרגי במימדים שטרם ידענו בישראל. לדבריו, דו"ח מבקר המדינה בנושא היערכות שירותי הכיבוי וההצלה לשעת חרום הוא דו"ח חריף וקשה – מהקשים שידענו. "הדו"ח חמור במיוחד, לאור העובדה שמדובר בדו"ח מעקב על דו"ח קודם של מבקר המדינה, שקובע במפורש שהליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה כבר בשנת 2007 לא תוקנו, ומקבלי ההחלטות לא ביצעו את המוטל עליהם וכשלו בתפקידם. המבקר קובע כי הדו"ח מעיד על "מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי". זוהי אמירה חסרת תקדים, המחייבת נקיטת צעדים משמעותיים נוספים". "לצערי, לתוצאות השריפה יש קשר סיבתי מובהק לכשלים בהיערכות שירותי הכיבוי וההצלה עליהם הצביע המבקר. קיים חשש כבד שלאור המחדל המתמשך, יאבד הציבור את האמון ברשויות המדינה ובמקבלי ההחלטות". "תרבות גלגול האחריות משר אחד לשני, ממשרד אחד לשני, חייבת להיפסק לאלתר. אדם שמכהן בתפקידו כשר, במיוחד כשהוא מכהן כבר קרוב לשנתיים, אינו יכול להטיל את האחריות על גורמים אחרים. יש משמעות למושג אחריות מיניסטריאלית. בצבא גדלנו על מושג האחריות, בתנועת הנוער ובכל מקום. האחריות חייבת להגיע גם לשולחן הממשלה. מי שקיבל לידיו את מפתחות משרד ממשלתי, צריך לדעת שהוא נושא באחריות. שר זה לא רק כיסא מעור צבי, לא רק וולבו, לא רק לשכה מפוארת – שר זו אחריות! יש דברים שלא ניתן להסתכל עליהם רק דרך החור של הגרוש. יש מערכות חיוניות שזקוקות לניעור, לתקציבים, שחיי אדם תלויים בהן. לא ניתן להסתכל על מערכות אלה רק דרך גרפים, טבלאות ומספרים. המקרה הנדון כאן בוועדה הוא מקרה של אנשים שלא ראו את נושא הכבאות כצורך לאומי דחוף וחיוני – אלא כ"עוד סעיף תקציבי בטבלת ההוצאות", אמר. "אני קורא לחברי הוועדה לענייני ביקורת המדינה לתמוך, ללא קשר לקואליציה או אופוזיציה, בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, על מנת להשיב את האמון הציבורי במערכות השלטון ולהבטיח שמי שכשל לא יהיה חלק ממקבלי ההחלטות במדינת ישראל", אמר.
