ערב ההחלטה הגורלית על עתיד האגן הדרומי של ים המלח, קיימו היום (שלישי), החברה להגנת הטבע, התאחדות המלונות בישראל ואדם, טבע ודין, מסיבת עיתונאים, בה נחשפו נתוני סקר מיוחד, שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, לבדיקת עמדות הציבור בנוגע לחשיבותו וערכיותו של ים המלח. לדברי שלושת הארגונים, בימים הקרובים צפוי שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, כשר הממונה על החברה הממשלתית להגנות על ים המלח (חל"י), להודיע מהי החלופה המועדפת עליו להתמודדות עם עליית מפלס המים בבריכה מס' 5. האם קציר מלח מלא? בניית לגונה בים? הריסת חלק מהמלונות ובנייתם מחדש? שלושת הארגונים ממליצים לשר לעיין בתוצאות הסקר בטרם יכריז מהי החלטתו, שכן הן מוכיחות כי עם ישראל מצפה מהממשלה לשמור על הטבע ועל הנוף בים המלח. החלטת שר התיירות תסיים מאבק ממושך מצד הארגונים הסביבתיים ומצד מלונאי ים המלח, עקב העלייה המתמשכת במפלס גובה המים בחלק הדרומי של ים המלח, המאיימת להציף בעתיד את המלונות שנבנו עוד בשנות ה- 70. למעשה, האגן הדרומי כולל רצף של בריכות תעשייתיות אליהן נשאבים במשך עשורים רבים מים מהחלק הצפוני של ים המלח במטרה לאדותם לטובת הפקת אשלג וחומרים אחרים עבור הייצור התעשייתי של מפעלי ים המלח. כאשר מלח הבישול אשר אין בו ערך כלכלי, הוא הראשון השוקע בתחתית הים וגורם לעליית מפלס המים בגובה של כ- 20 ס"מ לשנה. שנים התריעו ארגוני הסביבה והמלונאים על ההשלכות הקשות על הטבע והנוף ועל המלונות עקב עליית מפלס המים, אולם רק בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2006 לגבי כך שהמדינה חייבת לטפל בעניין ובדחיפות, הוקמה חל"י – אשר הציגה בחודשים האחרונים שלוש חלופות, כאמור, ביניהן אמור להכריע שר התיירות בימים אלה. בסקר שבוצע בימים האחרונים עלה כי 36% אחוז מהציבור מזהים את ים המלח יותר מכל עם שקט, שלווה ובריאות, 20% מזהים את ים המלח כאזור לטיולים, נופש ופנאי, 15% עם יופי טבעי וייחודי, ורק 12% מזהים את ים המלח עם הפקת אשלג. לשאלה האם תשקלו לנפוש בים המלח באחת החופשות הקרובות, השיבו 61% בחיוב. לעומת זאת, במידה ויוזזו המלונות, והעבודות תגרומנה לרעש, לכלוך ואבק, ירד אחוז הציבור שמוכן לבלות שם ל– 28% בלבד. כלומר למעלה ממחצית יבטלו את הגעתם לים המלח אם תבוצענה שם עבודות. לשאלה האם המדינה צריכה להתחשב בשיקולים סביבתיים בפתרון, השיבו 84% שכן. ניר פפאי, ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע סבורה שהדרך היחידה ליצירת איזון לאורך שנים בין התעשייה, המלונאות והסביבה באגן הדרומי של ים המלח, היא על ידי חלופת קציר המלח. חלופה זו עדיפה משמעותית מבחינה סביבתית ויש לקדם אותה. יש לציין כי חלופה זו זוכה לתמיכה גורפת מצד ארגוני הסביבה, המלונאים, המועצה האזורית תמר ותושבי האזור". עו"ד נעמה הלר, מנהלת המחלקה המשפטית באדם, טבע ודין: "אנחנו יוצאים נגד הנחת היסוד שתהליכי הייצור של מפעלי ים המלח הינם חסינים מבדיקה סביבתית. על התוכנית להסדרת הפעילות התעשייתית בבריכה 5 לבחון דרכים לצמצום השפעתה של הבריכה על חלקה בנסיגת ים המלח באגן הצפוני ולייצוב המפלס באגן הדרומי. בנוסף, על התוכנית להיות כפופה לעקרונות שנקבעו במסמך המדיניות של תמ"א 13 לים המלח, ובפרט להגנה על נחל צאלים מפני פגיעה כלשהי באזור ה'לב השמור'". אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל אומר כי: "ברור לפקידי האוצר ולמשרד התיירות, כי בסוף לא יהיה מנוס מקציר מלח מלא. השאלה היא מתי יתקיים הקציר. היום, או בשנת 2030 – כאשר יינתן זיכיון חדש למפעלי ים המלח. ים המלח מתמודד בימים אלה על התואר אחד מפלאי תבל. חלופת העתקת המלונות ממקומם, שמשמעה בפועל: הרס אזור התיירות - הוא איוולת וניגוד מוחלט לרצון לקדם את ים המלח בקרב שוחרי הטבע בעולם. אני מבקש למנוע את ועדות החקירה, שיקומו עוד מספר שנים, אם חלילה שר התיירות לא יודיע על קציר מלח מלא והחלטתו תוביל להרס הטבע והסביבה בים המלח. אני גם קורא לאוצר ולמשרד התיירות להפסיק ולזרוע מלח בעיני הציבור ביחס לעלות חלופת העתקת המלונות. העלות הריאלית היא למעלה מ- 6 מיליארד ₪ בגין נזק ישיר ועקיף לתעשיית התיירות, למעלה מכפול מהמספר, שהציגה חל"י. מתנהל לכאורה דיון מקצועי, על רקע תחשיבים שגויים. בין היתר נלקח בחשבון לוח זמנים לא ריאלי לבינוי אזור מלונאות חדש ולא חושבה עלות פיטורי 4,000 עובדי מלונות בים המלח אם האזור יהפוך לאתר בנייה גדול עקב הבינוי מחדש והרס המלונות הקיימים".
