את ד"ר משה נחום, שגריר במחנה השלום הבינלאומי, אני פוגש במסדרונות הכנסת ביום שכולם דנים בשאלת ועדת החקירה לחקר האסון בכרמל. נחום מספר לי "לפני 28 שנים התנדבתי בטורנטו בקנדה וראיתי זוג זקנים נשרפים בתוך דירה ולא הצלחתי לחלץ אותם, גם כוחות הכיבוי שהגיעו למקום נשארו ללא עבודה, נשבעתי שאת הוני וזמני אקדיש להצלת נפשות". "התחלתי בעבודה, פניתי למדען בקנדה, הבאתי לו 500 אלף דולר הוא יצר תרסיס לכיבוי שריפות, אמרתי לו אני צריך חומר למניעת שריפות לא לכיבוי, הבאתי לו עוד סכום של כסף והגענו למוצר שמונע שרפה עם ריח טוב. לאחר שמרססים על עצים או טנק או כל מוצר אחר גם 10 שנים אחרי הוא לא ניתן להדלקה. לפני 15 שנה הצעתי את המוצר לממשלה ולמערכת הכיבוי ונעניתי בשלילה, לפני 5 שנים פניתי לחברת 'מגן והדסה', (המנכ"ל שמוליק שלו רצה לקנות את החומר - מסמך מצורף לכתבה) ודרש אישור מעבדות שאכן החומר "ידידותי לסביבה", שלחתי את המוצר למעבדות בקליפורניה שאמרו שאכן החומר ידידותי לסביבה –עד היום לא שמעתי מהם. אני רציתי לתרום את המוצר למדינת ישראל ודי לי אם הצלתי נפש אחת". "היה לי קשה לעכל שהממשלה סירבה להשתמש במוצר שפיתחתי שהיה יכול למנוע אסון, בפגישה האחרונה שיצאתי מהקרן קיימת אמרתי להם 'השריפה הבאה תהיה אסון לאומי והיא עלולה לגרום לפגיעה בנפשות'. 43 איש הלכו באשמת אלה שהיו צריכים לרכוש את החומר בסכום של 30 מליון שקל לשנה", הוא מספר. "הבירוקרטיה כאן זוועתית, שמור לי ואשמור לך, אם המדינה לא תיתן את הדעת, השריפה הבאה תהיה הרבה יותר גדולה", חותם נחום את דבריו.
