צום עשרה בטבת השנה מיוחד בכך שחל ביום שישי, ובניגוד לשאר הצומות שדוחים אותם לאחר השבת, או מקדימים ליום חמישי (כתענית אסתר). עשרה בטבת צמים בו ביום. הצום יימשך עד צאת הכוכבים ואפילו מי שקיבל שבת מוקדם, ימשיך בתענית עד צאת הכוכבים, כיוון שזהו צום ציבורי של עם ישראל על החורבן.
תחילת הצום בעלות השחר בשעה 4:56 וסיום הצום בירושלים: 17:06 בתל אביב 17:09 בחיפה 17:07
עם זאת כדי שלא להאריך את הצום, נוהגים להקדים את תפילת ערבית כדי שיוכלו לסיים מוקדם יותר עם סיום הצום. ואם סיימו הקהל את התפילה קודם צאת הכוכבים, יש להזהיר את הציבור שלא יאכלו לפני צאת הכוכבים ויזכרו לקרוא קריאת שמע בשלמותה לאחר צאת הכוכבים שזהו זמנה (הלכות מהרב אליהו).
הסיבה לכך שבצום עשרה בטבת מתענים גם בערב שבת (יום שישי) היא משום שהנביא יחזקאל התנבא עליו "סמך מלך בבל על ירושלים בעצם היום הזה' (יחזקאל כ"ד ב') ויש דעה שאפילו אם היה חל בשבת היו צריכים לצום בשבת, אלא שלפי הלוח העברי לעולם אין עשרה בטבת חל בשבת. אך ביום שישי מתענים. ואכן התענית נמשכת עד לשבת ובשונה מתענית יחידים (על ייארצייט או אדם שקיבל על עצמו להתענות מאיזו סיבה) שבה יכולים לקבל שבת מוקדם, ולקדש על היין ולפתוח בסעודה קודם צאת הכוכבים, בצום עשרה בטבת שהוא צום ציבורי על אבלות החורבן משלימים את התענית עד צאת הכוכבים (על פי שולחן ערוך ורמ"א באורח חיים סימן תרמ"ט).
צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות האבלות על חורבן המקדש. שתחילתם בעשרה בטבת שהוא יום תחילת המצור של הבבלים על ירושלים שבסופו של דבר הביא לחורבן ירושלים.
צומות האבלות הנוספים הם: שבעה עשר בתמוז היום שבו נפרצו חומות ירושלים בימי בית המקדש השני, יום תשעה באב שהוא יום חורבן שני בתי המקדש ובג' תשרי, 'צום גדליה' על הרצחו של מנהיג ישראל אחרי החורבן, גדליה בן אחיקם, שלאחר הרצחו גלתה שארית הפליטה, והעם יצא לגולה.
הצומות נועדו לעורר לחשבון נפש ולתשובה. כדי שנתעורר לכך שבמעשנו ומעשה אבותינו נגרמו פרענויות אלו וכשנשוב ונתקן דרכנו, ממילא יתוקן המצב הכללי הלאומי ונזכה לגאולה.
בצום מוסיפים את בקשת 'עננו' בתפילת שמונה עשרה, וכן אומרים סליחות מיוחדות לעשרה בטבת. בתפילת מנחה קוראים בתורה בקריאה המיוחדת לצומות 'ויחל משה'. אלא שביום שישי, קוראים בתורה 'ויחל משה' אך אין אומרים תחנון.
עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כיום הקדיש הכללי לנרצחי השואה שאין ידוע יום פטירתם. ביום זה אומרים קרוביהם קדיש על הנספים בשואה.
נזכה לקיום דברי הנביא זכריה שמהרה תבוא הגאולה השלמה וצומות אלו יהפכו לששון ולשמחה: 'כה אמר ד' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" (זכריה ח, יט).