הרב הראשי לת"א, הרב ישראל מאיר לאו, מסביר בפינתו השבועית כיצד מהווה פרשתנו, פרשת וארא, את תחילת הגשמתה של ההבטחה ליציאת מצרים. הרב לאו ציטט את חמיו, הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, אשר ציין כי פעמיים מופיעה בתורה המילה "מורשה", פעם אחת בפרשתינו כלפי הארץ ופעם אחת בפסוק "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב". דבר זה מבטא לדברי הרב לאו את הקשר בין ארץ ישראל לבין התורה ובין עם ישראל לבין ארץ ישראל ולתורה. אלא שואל הרב יצחק ידידיה פרנקל, כיצד יתכן כי כל יהודי זוכה לקיים משהו מהתורה, אולם מרביתו של עם ישראל לאורך כל הדורות מעולם לא זכה לשבת בארץ ישראל, הרי זו מורשה וזו מורשה. עונה הרב פרנקל, כי זה קשור ליחס בו קיבלנו כל אחת ממורשות אלו. כשהציעו לעם ישראל לקבל את התורה הכריז עם ישראל, "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", ולכן אומר הקב"ה כי אם קיבלתם מורשה זו יפה כל כך כל יהודי יזכה לחלק בתורה ע"פ בחירתו החופשית. לעומת זאת את ארץ ישראל, לא קיבלנו יפה כל כך והטלנו ספק בכדאיות וברוויחיות של הכניסה אליה, ועל כן אנחנו לא זוכים למורשה הזו כפי שזכינו למורשת התורה.
