בעקבות חקיקת חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות הגישו בהדרכת עמותת "חננו" כמאה וחמישים איש בקשות למחיקת רישומים פלילים שנפתחו נגדם במהלך המחאה כנגד הגירוש מגוש קטיף. עם עורך הדין עדי קידר, ממקדמי חוק החנינה, ניסינו להבין מדוע מספרם של המתלוננים כה קטן יחסית למספרם הרב של המפגינים שנעצרו במהלך הפגנות אותם ימים.
נזכיר כי החוק שנחקק ביוזמה משותפת של עמותת "חננו", וארגון זכויות האדם ביש"ע קובע כי רישום פלילי אשר עניינו עבירה על רקע תוכנית ההתנתקות ימחק מהמרשם הפלילי, ובתנאי שתוגש בקשה המבקשת את המחיקה. החוק מסייג את המחיקה בכך שלא יהיו למבקשים רישומים פלילים נוספים.
ביומן ערוץ 7 מבהיר קידר כי רבים אינם סבורים שהחוק נוגע להם בהניחם שכל מי שלא הוגש נגדו כתב אישום אינו זקוק לחנינה, אך אין הדברים כן. לדבריו "הרישום הפלילי רודף גם את מי שלא הוגש נגדו כתב אישום". רדיפה זו כוללת דרישה של מוסדות חינוך ומקומות עבודה רשמיים רבים ואחרים מהבאים בשעריהם להציג תעודת יושר ורישום פלילי שכזה מונע מתן תעודה שכזו. כמו כן, מציין קידר, כי לו יצוין ומי שנעצר ולא נמחקה לו העברה נעצר שוב, הרי שעבור מערכת המשפט הוא מתואר כעבריין סדרתי ועונשו יכול להחמיר.
עוד מוסיף עורך הדין קידר ואומר כי "יש רבים שרוצים לשכוח את מה שהיה ויש כאלה שבאמת שכחו, אבל אנחנו מעירים אותם כי מגיעה להם החנינה הזו". לדבריו ב'חננו' מתקשים להגיע לכל אותם שהחנינה מגיעה להם ולכן פנו בעבר ופונים גם כעת אליהם דרך אמצעי התקשורת. "הפעילות השוטפת שלנו רבה ואנחנו לא מספיקים לטפל בנושא לפרטיו, לכן אנחנו פונים לאנשים ומפנים אותם למחלקה הרלוונטית במטה הארצי", אומר קידר.
קידר מתייחס גם לתופעה שעליה מדברים גורמים ב'חננו' ובה מתנגדים חלק מאותם עצורי עבר לבקשת חנינה באופן עקרוני ואידיאולוגי. "אני לא מכיר את התופעה באופן אישי, אבל אם היא קיימת אני בהחלט מבין כאלה שהוכו על ידי המערכת בגלל משהו שהתברר בסופו של דבר שהוא שקר, וכעת מבחינה אידיאולוגית לא מוכנים להרכין את הראש, וכאשר הם סבורים שלא יעבדו במקומות שיזדקקו לתעודת יושר הם מעדיפים שלא לבקש חנינה, אבל בכל זאת אני קורא להם לחשוב שנית. מדובר בחוק חשוב שעבדנו עליו קשה. הוא עשוי להועיל להם בהמשך. שילכו ויבקשו את החנינה". אתר עמותת חוננו.
