הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות בראשות ח"כ ד"ר דב חנין, תדון היום (ב') בזיהום סביבתי הנוצר משחרור מיקרו-מזהמים אורגניים לסביבה. במילים אחרות, חברי הכנסת והמומחים ינסו לדון בשאלה - האם שפכי בתי חולים ושאריות של תרופות בשפכים מהווים סיכון סביבתי ובריאותי? לקראת הדיון שבו צפוי להשתתף מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הוכן מסמך מידע מקיף על ידי שירי בס ספקטור ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. בועדה לנושאי סביבה מדווחים כי על פי המסמך המדובר מיקרו-מזהמים אורגניים הינם בעלי השפעות ביולוגיות, חלקם בלתי-פריק. מקורם בתרופות, חומרים קוסמטיים, וחומרים משבשי פעילות המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית המורכבת מבלוטות המפרישות הורמונים). עוד מסתבר כי חומרים רפואיים הניטלים על ידי בני אדם ובעלי חיים אינם נספגים באופן מלא בגוף. למעשה, כ- 90% מחומרים אלו מופרשים חזרה אל השפכים הביתיים והחקלאיים. השפכים הביתיים מגיעים אל מכוני הטיהור אך מערכות הטיהור במכונים אלו אינן ערוכות לטיפול במיקרו-מזהמים אורגניים. מכיון שמדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום טיהור מי שופכין, כבר בשנת 2009 שימשו 84% מהקולחין להשקייה ובשנת 2015 צפויים כל הקולחין לשמש להשקייה. ברם, השקייה במי קולחין חושפת את הציבור לתוצרת החקלאית שייתכן שהושקתה באמצעות קולחין שהכילו מיקרו-מזהמים אורגניים. עוד עולה מהנתונים שיוצגו בפני משתתפי הישיבה המיוחדת היום כי שפכי בתי חולים תורמים בין 5-30% של חומרים רפואיים המגיעים לשפכים העירוניים. שפכי בתי חולים מטופלים כמו שפכים תעשייתיים אולם בשל העובדה שאין תקן למיקרו-מזהמים אורגניים, חומרים אלו אינם מנוטרים ואינם מטופלים ולכן מגיעים אל השפכים העירוניים. מסתבר כי למיקרו-מזהמים אורגניים ממקור רפואי אין תקן בעולם ולכן חומרים אלו אינם מנוטרים או מטופלים. עם זאת בדוברות הועדה מציינים כי "אחת הדרכים להתמודד עם בעיה זו הוא הניסיון ליישם את עקרון הזהירות המונעת ולמנוע מראש את הגעתם של החומרים הרפואיים אל השפכים, באמצעות החזרת תרופות שלא נעשה בהם שימוש או בעתיד ו/או באמצעות יצירת תקן עבור חומרים אלו ויצירת תהליך לניטור וטיפול במים המכילים חומרים אלו". "בדיון תנסה הועדה להבין מהי מדיניות הממשלה ביחס לטיהור שפכי בתי חולים והאם ניתן לגבש תקן מחייב למיקרו-מזהמים ממקור רפואי", נמסר מהנהלת הועדה.
