אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט היא מנהג גלותי שאין מקומו בארץ ישראל, כך אומר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אילן אשל. הרוח המקורית של ט"ו בשבט היא של נטיעת עצים באדמת ארץ ישראל ואכילה מפירותיהם. בעת שעם ישראל היה בגלות באירופה לא ניתן היה לאכול פירות טריים בתקופה זו של השנה בשל המגבלות השונות ולכן נכנס הנוהג של אכילת פירות יבשים. משום מה לאחר השיבה לארץ נמשך מנהג זה. מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם במגוון סוגי הפירות ומייצאת את התוצרת למדינות רבות, אומר אשל. חבל שדווקא יום חגם של העצים מצוין באכילת פירות מיובשים שמיובאים מחו"ל. הדרך הטובה לתמיכה בנטיעות היא באכילת פירותיהם. רכישת פירות יבשים מסייעת לחקלאים ולמפעלי עיבוד במדינות אחרות. בנוסף לערכים הקלוקלים שאנו מקנים לבני הדור הצעיר ולעצמנו, הפירות היבשים מכילים כמות גדולה של סוכר וחומרי שימור לעומת פירות טריים שתרומתם לבריאות מוכחת וידועה. (הכותב הוא מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות)
