בסוף החודש שעבר, בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש ינואר 2011 ללא שינוי, ברמה של 2.0%. בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הנגיד, מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. השבוע, פורסם הפרוטוקול של הדיונים המוניטריים בבנק ישראל טרם החלטת הריבית. כידוע, בדיון בפורום המצומצם, ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש ינואר, כל חברי ההנהלה המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 2%. במיטב מציינים, כי בין השאר עלה בדיון, כי (1) ההערכה כי סביבת האינפלציה גבוהה יחסית, לפחות בטווח הקצר. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הנגזרות משוק ההון, נמצאות בגבול העליון של יעד האינפלציה. ממוצע תחזיות החזאים מצוי ברמה דומה. כמו כן, תחזית חטיבת המחקר לאינפלציה במשך 12 החודשים הבאים היא 2.6%, מעט מתחת לציפיות החזאים. מנגד, צוין כי למרות התרחבות הפעילות במשק, עדיין לא ניכרים לחצים לעליות שכר עקב התרחבות מקבילה של היצע העבודה. בנוסף, ציפיות האינפלציה הנמדדות משוק ההון לטווח הבינוני והארוך מצויות אמנם מעל למרכז יעד האינפלציה, אך רכיב פרמיית הסיכון בהן גבוה מאשר בציפיות לטווח הקצר ועל כן הציפיות בפועל נמוכות יותר. (2) ההערה החשובה - המשתתפים בדיון ציינו שהעלאת ריבית תגביר את הלחצים לייסוף השקל הקיימים ממילא בשוק, גם בפער הריביות הנוכחי. לחצים אלה מקשים על העלאת הריבית בעת הזו, שכן הגדלת פער הריביות צפויה להגביר את ייבוא ההון למשק שיפעל להתחזקות השקל. בנוסף, הועלתה ההערכה שייסוף השקל בחודשים האחרונים תורם להתמתנות האינפלציה, ובמידה שהלחצים לייסוף ימשכו, הם גם יתרמו למיתון האינפלציה בעתיד. כוחות אלה, במידה ויפעלו, ימתנו את קצב העלאת הריבית. (3) התאוששות מהירה של הפעילות בארה"ב תקדים העלאת הריבית שם, תצמצם את פער הריביות, ותאפשר העלאה מהירה יותר של הריבית בישראל. צוין בדיון כי נתוני שוק ההון האמריקאי האחרונים מאותתים על צפיות השוק להקדמה מסוימת של מועד העלאת הריבית שם. (4) מהנתונים שהתקבלו בחודש האחרון (מאז ה-21/11/10 עד ה-26/12/10) עולה כי הפעילות הריאלית במשק ממשיכה להתרחב. מגמת היצוא, מצביעה על עליה מתונה מאוד בחודשיים האחרונים, ותואמת את התפתחות הסחר העולמי. זאת, לאחר ירידה בחודשים האחרונים. עם זאת, צוין שמגמת העלייה ביצוא שברירית, ומשבר החובות המאיים על חלק ממדינות אירופה עדיין עלול להעיב על עוצמת הביקושים ליצוא, ומכאן, גם על קצב הצמיחה בשנה הקרובה. "נראה כי ההשפעה של הגדלה אפשרית של פער הריביות מול חו"ל על שער החליפין, והשפעת שער החליפין על האינפלציה ובהערכת סביבת האינפלציה, הביאו את הנגיד להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 2%", אומרים במיטב. עם זאת מציינים במיטב, כי "במבט לחודשים הקרובים, גם הפעם מתייחסים בבנק ישראל להחלטה זו כעקבית עם הבאת הריבית לרמה "נורמאלית". כתוצאה מכך, אנו לא רואים בעצירה זו כסימן לסוף העלאות הריבית, שהרי רמתה של הריבית בניכוי האינפלציה היא שלילית, ולכן היא אינה מתאימה לקצב הצמיחה של המשק, גם אם הוא מתמתן קמעה. כלומר, ניתן להניח כי "עצירה" זו היא זמנית ויחולו העלאות ריבית נוספות בהמשך הדרך. יחד עם זאת, קצב עליית הריבית או העיתוי לא ידועים מראש, אלא תלויים במספר גורמים והם: (1) סביבת האינפלציה ; (2) הצמיחה במשקים הישראלי והעולמי ; (3) המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים (פער הריביות) ; (4) התפתחות שערי החליפין של השקל ו-(5) מחירי הדיור". לפיכך סבורים במיטב, עיתוי העלאות הריבית עשוי להיקבע לפי ההתפתחויות בשערי החליפין, בריביות בעולם ובשוק הדיור (ובפרט במחירי הדירות).
