כל אחד ואחת מההורים שבינינו חש יום אחד שבית הספר אינו מתאים לילדיו, ששיעור כזה או אחר מיותר, שילדיו לא קיבלו את היחס הראוי ועוד. ישנם הורים שבוחרים לקחת את האחריות על עצמם, ללמד ולחנך את הילדים בבית. טליה ספיר, אמא לחמישה ילדים מהיישוב תלם, הבינה כבר כשבנה הבכור היה בן שנה שהכי טוב לילד להיות בבית, "התמזל מזלנו, וההתחלה של החינוך הביתי במשפחה שלנו, הייתה גם פחות או יותר ההתחלה של המשפחה עצמה. יונתן נולד, הזמן חלף, אני בהריון שני , והלידה צפויה כשיונתן בן שנה וחודשיים. יום אחד התלוננתי בפני גיסתי שאני אמורה להתחיל לחפש מסגרת ליונתן, ושאין לי חשק, ואין לי כח, ואני בכלל לא רוצה. היא שאלה אותי בפליאה מדוע, אם כן, אני חושבת על מסגרת, והשבתי לה ש"שמעתי שזה טוב לילד". גיסתי הרגיעה אותי שהכי טוב לילד קטן להיות עם אמא שלו, כל עוד מתאפשר". "התחלתי לקרוא על רעיון "החינוך הביתי" באתר באופן טבעי, שהוקם כבית ווירטואלי לקהילה של חינוך ביתי בישראל. ככל שקראתי הבנתי שלא תמיד הדבר שכולם עושים הוא גם הכי טוב עבורי, והתחלתי להטיל ספק גם ברעיון של בית הספר", מספרת טליה, "הדברים שקראתי מאוד דיברו אל לבי. הרעיון שכולם צריכים ללמוד את אותם הדברים, ושמישהו יכול להחליט בשבילנו מהם אותם הדברים, הוא לא נכון, בעיני". היא מסבירה כי ברוב המקרים ללמד את כולם אותו דבר זה לא עובד, "מי שלא יעניין אותו מה היו הסכמי סייקס-פיקו, יצליח אולי לזכור את המידע בבחינה, אבל שעתיים לאחר מכן, המידע כבר יישכח. מבין הקוראים את המאמר הזה, היחידים שזוכרים את התשובה כרגע, הם מי שממילא חובבים היסטוריה (וקרוב לוודאי שאותם אנשים לא זוכרים מהו הלוג של 49 על בסיס 7)". לדבריה המנהג של חינוך ביתי התפשט בישראל בשנים האחרונות, אבל הוא נפוץ בארה"ב שנים רבות, בעיקר בקהילות היותר דתיות (הנוצריות). בארה"ב נהוג שההורים ממש "עושים בית ספר" לילדים בבית, עם שעות מסודרות ונושאים מסודרים. בארץ נפוצה יותר הדרך של "חינוך חופשי": אין שעות לימוד מסודרות, אין נושאי לימוד מסודרים. ההורים דואגים שמידע שהילד מחפש יהיה זמין לו באמצעותם, ואם אין ברשותם את המידע, מחובתם לספק את המידע בדרך אחרת: חוג, ספר, אנציקלופדיה, מורה פרטית, וכן הלאה. איך לומדים בבית? "כל ילד בריא לומד לדבר, מתוך רצונו הפנימי והצורך הפנימי שלו לתקשר עם האנשים שסביבו. כל ילד עושה את זה בגיל שונה ובקצב אחר. באותו האופן, כל ילד בריא ירצה ללמוד לקרוא וגם לכתוב, מכיוון שקריאה וכתיבה הן צורת תקשורת מאוד מקובלת כיום. כל ילד יעשה את זה בגיל שונה, ובקצב אחר. ילדה אחת שלי התחילה לקרוא בגיל חמש, ואחיה התחיל בגיל שבע. שניהם ללא שום שיעורי קריאה או כתיבה מסודרים. מדי פעם הם שאלו אותנו אודות האותיות, וביום אחד הם פשוט רצו, ניסו, והצליחו לחבר ביניהן". היכן היוזמה שלכם? כמו הורים אחרים, ישנם נושאים שחשוב לנו להנחיל לילדינו. בעלי נוהג לקרוא מדי פעם מתוך התנ"ך לילדים לפני השינה (אנחנו חילונים), ומתוך אורח החיים שלנו, אנחנו משתדלים להעביר לילדים נושאים אחרים שקרובים ללבנו: אהבת וידיעת הארץ, עקרונות התזונה הבריאה, ועוד. כמו הורים אחרים, אנחנו לא יודעים מה יחלחל וייקלט, ומקווים שנשכיל לזכור שילדינו הם עולם ומלואו בפני עצמם". ומה עם משרד החינוך? "החינוך הביתי בישראל מסודר ע"י נהלי חינוך ביתי של משרד החינוך. עם זאת, משפחות רבות בוחרות שלא למלא אחר הנוהל, מסיבות שונות". נשמע פסטוראלי, מה עם הקשיים? "אתגר גדול שעומד בפנינו הוא האתגר החברתי, אמנם, אף ילד לא צריך 30 חברים, ובכל זאת, קשה לילדים בבוקר, כשחבריהם עדיין לא חזרו מבית הספר. בחלק מימות השבוע אנחנו עסוקים בפעילויות של קבוצות שונות של חינוך ביתי (הקיימות ברחבי הארץ). יש לנו חוגים משותפים, מפגשים חברתיים, וגם סיורים לימודיים. זה לא קל להתארגן לימים הללו, ואני גם עייפה מאוד בסיומם". מה עם הפרנסה? "הנטל של חינוך ביתי איננו אך ורק פיזי ונפשי, משפחה בחינוך ביתי, תהיה כמעט תמיד בת מפרנס יחיד. בדרך כלל, האישה תהיה עם הילדים, אבל מהיכרותי את הקהילה שלי, אני יכולה לספר שגם הבעל יתמוך ויבלה יותר שעות עם משפחתו ופחות זמן בעבודה, יחסית למפרנס הממוצע. במהלך השנים בחינוך ביתי, גם אני עצמי למדתי כמה דברים אודות עצמי, וגיליתי שאני נמשכת למקצועות ההריון והלידה. עברתי הכשרה כתומכת לידה (דולה) וגם כמדריכת הכנה ללידה , וזו עבודה שבדרך כלל מתאימה יותר לשעות הערב, למרבה השמחה". איך מסתדרים? "אני לא מכירה משפחות עשירות שהן בחינוך ביתי. כולנו עשינו, ועושים בכל יום, בחירות מאוד מיוחדות על מנת לאפשר לעצמנו את אורח החיים הזה. כמובן, משפחה שהאם נמצאת בבית, תאכל יותר אוכל ביתי ופחות אוכל תעשייתי. כאן אנחנו מרוויחים פעמיים: גם כסף, וגם בריאות! בנוסף, ילדים שלא הולכים למסגרת, יכולים להסתובב עם בגדים פשוטים יותר. כך גם אימהות שלא הולכות לעבודה מסודרת. במפגשי חינוך ביתי רבים, תהיה ערימת בגדים ענקית שהביאו חלק מהמשפחות, כדי להעביר הלאה למשפחות אחרות. החורף ב"ה לא הייתי צריכה לקנות אף בגד לאף אחד מחמשת ילדי, וגם אני התחדשתי בכמה בגדים ישנים) זה לא מתאים לכל אחד, אבל זו בחירה שאנחנו עשינו, כי היא מתאימה לנו. משפחות רבות בחינוך הביתי חיות בפריפריה, באזורים הזולים יותר: בשפלה ובדרום, בצפון, וגם לא מעט ביהודה ושומרון. עם זאת, יש גם קהילה גדולה באזור המרכז, ובאזור ירושלים (בעיקר דתיים וחרדים, אבל גם חילונים)". עד מתי תמשיכו בחינוך ביתי? "אני מניחה שאם ילדי יתעקשו, כשאחשוב שהם בוגרים ובשלים דיים, אאפשר להם ללכת לבית הספר. עם זאת, כל הדרכים פתוחות בפניהם גם אם יבחרו שלא ללכת לבית ספר כלל, כולל השכלה גבוהה, אם ירצו. אין צורך ב-12 שנות לימוד על מנת לעבור את בחינות הבגרות בהצלחה, וממילא קיימת האוניברסיטה הפתוחה, שמאפשרת גם מעבר לכל מסלול לימודים גבוהים באוניברסיטאות הרגילות (כולל רפואה). למרות הקשיים וההתמודדות, עבורי אין אפשרות אחרת, ועל כן הדרך נמצאת, גם אם היא לא קלה, ולמרות הוויתורים. ב"ה נחשפתי לאורח החיים הזה, ואני מצליחה לאפשר אותו לילדי".
