מגרש המשחקים בבית הספר מהווה במקרים רבים את מדד הפופולאריות של הילדים, מי נבחר ראשון לשחק ומי יישאר על הספסל, מי מצליח לטפס עד למעלה ומי רץ הכי מהר. לפעילויות הגופניות השונות תפקיד משמעותי בהתפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של בנים ובנות. אורי להב- גולדשמיד, מרפא בעיסוק מוסמך ומנהל מסלול – מרכז הספורט הטיפולי באלי"ן מטפל בילדים באמצעות ספורט הג'ודו שנים רבות, אומר כי ילדים הנמנעים מספורט אינם עושים זאת מעצלנות בהכרח. מחקרים רבים בארץ ובעולם מתארים עליה בשכיחות של "הפרעת קואורדינציה התפתחותית" (DCD- Developmental Coordination Disorder), מה שכונה בעבר "סרבול מוטורי". ילדים אלו מתקשים לעיתים בביצוע מטלות יומיומיות פשוטות, חווים תסכול בפעילות גופנית ולעיתים מראים קושי ביצירת קשרים חברתיים מוצלחים: "ההימנעות מספורט הינה קריאה לעזרה מצד הילד. לפיכך על ההורים והצוות החינוכי לזהות סימנים אלה ולהפנות את הילד לאבחון וטיפול מתאים". בנוסף כ-25% מהילדים והנוער של ימינו לוקים בהשמנת יתר! קרוב לוודאי כי הם יגדלו להיות מבוגרים בעלי עודף משקל והסכנה ברורה: עלייה בלחץ הדם והכולסטרול, אסטמה, סכרת וכד'. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות במחלות אלו. מרכז הספורט הטיפולי מסלול בבית החולים השיקומי לילדים אלי"ן מציע לילדים אלו את הדרך לצמצום הפערים בינם לבני גילם באמצעות חוגי ספורט המותאמים לילדים עם עיכובים התפתחותיים. החוגים מתקיימים בקבוצות קטנות ובאווירה מהנה עם מינימום תחרותיות ולחצים חיצוניים במטרה להעצים את המשתתפים. יאיר בן ה- 8 נולד פג ובעקבות דימום בראש סובל משיתוק מוחי קל (CP) שמגביל אותו בשימוש בידו וברגלו השמאליים ומגיל צעיר מטופל בטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. יאיר משולב בבית ספר רגיל אך לאט-לאט הפערים בינו לבין הילדים האחרים נהיים משמעותיים יותר. חוג הג'ודו במסלול מאפשר לו לחזק את הגפיים ובאותו הזמן לחוש גאווה על כך שהוא עוסק בספורט. החליפה הלבנה והחגורה שצבעיה מתחלפים משנה לשנה מוסיפים לו, לטענת אימו, המון בתחום הדימוי העצמי וכן בתחום המוטורי. אמו עידית מספרת כי לאחר טיפולים פרא-רפואיים רבים החלה לחפש סוגים אחרים של פעילויות שיתנו את האפקט הטיפולי ויחזקו את הפעילות המוטורית של יאיר בלי שיהיו טיפול רגיל "בתחילה הגענו לאלי"ן בשביל לבדוק אפשרות לטיפולים שגרתיים,אך אנשי המקצוע המליצו לנו על חוגי ספורט במסלול כהשלמה לטיפולים שעברנו עד כה, זה מאוד הסתדר לנו כי רצינו לעשות משהו פחות טיפולי ויותר נורמטיבי". יאיר פעיל בחוג ג'ודו מזה שלוש שנים והוא נמצא בקבוצה של ילדים עם בעיות שונות "אני משערת שבקבוצה רגילה של ילדים בני שמונה הוא היה מתקשה ונחשב חלש- כאן הוא חווה הצלחה והנאה רבה. במסלול יאיר פשוט הולך לחוג ולא לטיפול ויש לזה ערך טיפולי רב". "מניסיוננו" אומר להב- גולדשמיד, "אנו רואים בוודאות כי ילדים עם עיכובים התפתחותיים קלים אשר פעילים במסלול מפתחים ביטחון עצמי שהיה נמוך קודם, ומדיווחי ההורים עולה כי ילדיהם מצליחים להשתלב בפעילות ספורטיבית וחברתית עם חבריהם ביתר קלות". אילו חוגים מוצעים במסלול ולמי הם מתאימים? "חוגי שחיה בהדרכת הידרותרפיסטים בבריכה הטיפולית והמחוממת, ג'ודו טיפולי בהדרכת מרפא בעיסוק, התעמלות וקיר טיפוס לגיל הרך, ספורט טיפולי שמערב אלמנטים מתחום התנועה והספורט ומשלב אותם לשיעור מאתגר ומהנה לילדים צעירים, טיולי אופניים וחדר כושר. חדר הכושר במסלול הינו ייחודי בנוף הירושלמי שכן הוא מותאם במיוחד לילדים ומשלב שימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה- משחקי מחשב שעוזרים בפיתוח הכושר הגופני". במה שונים החוגים במסלול מחוגים בכל מתנ"ס אחר? "החוגים במסלול שונים מאד מהחוגים במתנ"ס או במועדוני כושר אחרים בכך שהדגש הינו אחר לגמרי. אם במתנ"ס השכונתי ילד בן 8 עם חולשה בחגורת הכתפיים שנרשם לחוג רכיבת אופניים מצטרף לקבוצה עם עוד 12 ילדים בגילו, הרי שמהר מאד יתברר לילד כי הוא אינו מסוגל לעמוד בקצב של הילדים האחרים והוא יחווה בעיקר חוויות של תסכול וכישלון. אולם במסלול, כמרכז ספורט טיפולי, המדריך הוא מומחה בטיפול בילדים עם עיכובים התפתחותיים והילדים מפתחים את מרכיבי התפקוד החלשים עד שמגיעים לשלבים גבוהים יותר. כך נחסכים קשיים ותסכולים רבים ומשיגים הצלחות וחוויות חיוביות". מיהם הילדים שמגיעים למסלול? "מרבית הילדים שמגיעים לחוגי הספורט הטיפוליים במסלול הינם ילדים שאובחנו עם ליקוי קל או בינוני בתחום הפיזי, הרגשי או התקשורתי. ישנם ילדים שהיו בטיפולי ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת במסגרת קופת החולים ומשסיימו את המכסה הומלץ להם להמשיך במסגרות ספורט שונות. כמו-כן, ישנם רופאים שממליצים על ספורט כחלק מטיפול בבעיות של קשב וריכוז ובוחרים להפנותם למסלול ולצוות המקצועי שלו. על כל ילד שנרשם להמציא המלצה רפואית להשתתפות בספורט טיפולי". אורן (בן 9.5) מרגיש בבית במסלול. כבר שלוש שנים שאורן לומד בחוגים השונים- שחיה, אופניים וג'ודו. לדברי אימו "הגענו אחרי שאורן סיים סדרת טיפולים בריפוי בעיסוק אך המליצו לנו להמשיך לעבוד על מרכיבים מסוימים באמצעות הספורט. החוגים במסלול אינם מסחריים או תחרותיים והצוות מקפיד על פיתוח יכולות אישיות של כל ילד מעבר לדרישות הספציפיות של הספורט אותו הוא לומד". אורן גילה את חוג האופניים של המאמן הוותיק ארז כהן ומאז הוא לא מפספס אף שיעור. לדברי כהן, מומחה בספורט שיקומי "בטיולים הרכובים שלנו ברחבי העיר אורן מגלה את עוצמותיו מדי שבוע, מאתגר את עצמו, מגביר את כושרו הגופני, עוזר לאחרים ומרגיש גאה בעצמו". דניאל (בן 7) התקשה בציור ובכתיבה בעקבות חולשה מסויימת בשרירים ונזקק לטיפול ריפוי בעיסוק. כהמשך לטיפול הומלץ לו להמשיך בפעילות ספורט- אביו חיים מספר כי לפני כל אימון ההתרגשות רבה, ובסיומו דניאל כבר מחכה לשבוע הבא "תוך שלושה חודשים של פעילות התחלנו לראות תוצאות: השרירים שלו התחזקו, פעולות היומיום הפכו קלות יותר מה שהוסיף לו המון בטחון עצמי". חיים מספר כי הוא נוהג לחכות לבנו מחוץ לחדר בזמן הפעילות "אני נהנה לשמוע את המאמן עובד עם הילדים במקצועיות ויחס אישי. אורי הוא מדהים, אין לזה אח ורע". ד"ר שירלי מאיר, מנכ"ל בית חולים אלי"ן ואורתופדית לילדים אומרת כי "אנו רואים בפעילות ספורט לילדים חלק חשוב מהטיפול בילד בבית החולים ובקהילה. מסלול כמרכז ספורט טיפולי מאפשר לילדים רבים לחוות הצלחה ולשפר יכולות פיזיות וחברתיות תוך פעילות ספורט מהנה". בימים אלה מתכננים במסלול פתיחת קבוצות נפרדות לבנים ובנות במטרה לאפשר לעוד ילדים להצטרף לפעילות. מועדון הספורט לנוער עם צרכים מיוחדים נפגש מדי שבוע ומאפשר גם לילדים עם נכויות משמעותיות יותר לעסוק בספורט. במקביל עובד צוות מסלול להגביר את המודעות לנושא הספורט והזכות של כל ילד להגשמה עצמית ולהתפתחות, כמו שמופיע במגילת זכויות הילד: "זכותי ללמוד, לשחק, להתפתח ולקבל הזדמנות להוכיח את עצמי".
