שופטת בימ"ש לענייני משפחה בחיפה, אספרנצה אלון, בטלה צו אימוץ לבקשת ספורטאי מקצועי בן 27 שאומץ בילדותו ע"י בעלה של אמו. זאת כיוון שטען שעל פי תחנות חייו הוא שמר ופיתח זהות ותודעה עצמית לאביו הביולוגי שנפטר, ספורטאי מקצועי אף הוא, בעוד בינו לבין אביו המאמץ לא נרקמו יחסים של "הורה-ילד". עוד טען הבן המאומץ כי האב המאמץ לא שימש עבורו, גם בילדותו ובוודאי בחייו הבוגרים, אב פסיכולוגי או אב תפקודי. השופטת הבהירה כי צו אימוץ יבוטל במקרים חריגים ביותר כאשר זהותו של המבקש והנרטיב הוא לאביו הביולוגי, מגשים את רצונו את זהותו, את כבודו, חירותו וזכותו להגשמה עצמית. מהנהלת בית המשפט נמסר כי הבן המאומץ התייתם מאביו בהיותו כבן 5. כאשר היה כבן 6 שנים התחתנה אמו ולאחר מכן ביקשה עם בעלה השני לאמץ את הספורטאי שהיה אז כמור עדיין ילד. צו האימוץ ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 1993. בהיותו כבן 10, עבר להתגורר מחוץ לבית במסגרת פנימייה בה שהה במשך 3 השנים הבאות . כשמלאו לו 13 שנה עבר להתגורר בחו"ל אצל הסבים (הורי אביו הביולוגי). אימו, המאמץ ואחיו, נותרו להתגורר בארץ. בחו"ל התחנך במסגרת בתי ספר מקצועיים בתחום הספורט בו עסק, תוך שהסבים - הורי האב הביולוגי - מייעדים אותו ללכת בדרכו הספורטאית והמקצועית של אביו הביולוגי. בשנת 2002 התגרשו אם המבקש והמאמץ ומאז נותק לחלוטין הקשר בינו לבין המאמץ. במשך 13 השנים האחרונות התגורר בחו"ל, שם היה ספורטאי באותו תחום שעסק בו אביו הביולוגי ובמקביל הקים מספר עסקים בחו"ל, ארץ מושבם של הסבים ומולדת אביו הביולוגי. בכל אותן שנים שמר על קשר עם אמו ואחיו הצעירים, אך לא עם המאמץ. לפני מספר חודשים חזר ארצה, התקבל לקבוצת ספורט מקצועית ישראלית בה הוא משחק. את בקשתו לבטל את צו האימוץ שלו תלה בכך שאין בינו לבין המאמץ, מזה שנים, כל קשר ואין הוא חש כלפי המאמץ כל קרבה רגשית. זאת בעוד כלפי אביו הביולוגי חש הוא זהות וקרבה פסיכולוגית. יצוין שהמאמץ הסכים לבקשה. השופטת אלון קבעה כי רצונו של המאומץ נובע ממניעים כנים וראויים וטובתו וטובת כל הנוגעים בדבר, כבודו וכבודם של אחרים הנוגעים בעניין, וכל אלה מביאים למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול צו האימוץ. כיוון שכך בוטל צו האימוץ.
