אחת הבעיות שמטרידה הרבה מההורים ומהמחנכים היום, היא חוסר העניין שמגלים ילדים ונוער בקריאת ספרים (ולא בקריאת הסטטוסים של החברים בפייסבוק), הרבה מהם מרימים ידיים, ואף טוענים שאנו חיים בעידן שאינו מסוגל לעודד קריאת ספרים. עם זאת מחקרים מוכיחים שקריאת ספרים בפורמט הרגיל שלהם חיונית לפיתוח השפה, החשיבה, תרבות ערכים ולמידת מוסכמות חברתיות . מחקר שערכה ד"ר אסתר טוב–לי, ראש החוג לחינוך מיחוד במכללת שאנן ומנהלת מכון אתגר לאבחון וטיפול בקשיי למידה, וד"ר יחיאל פריש נשיא מכללת שאנן, הצליח למצוא דרך להביא את הילדים אל מדף הספרים. המחקר בדק 108 תלמידים בכיתות ב' – ג' שהם כולם לקויי למידה, מתוך הנחה, שאם יצליחו להביא את ילדי החינוך המיוחד ליהנות מהקריאה, על אף שהם מתקשים בקריאה באופן מיוחד, יצליחו באותה שיטה גם עם ילדים רגילים. חצי מהתלמידים נהנו מתוכנית מיוחדת להגברת האהבה לספרים והחצי השני למד במתכונת הרגילה. התוכנית כללה 9 שלבים וליווי צמוד של התלמידים בזמן הקריאה, בין השאר כללה התוכנית: זמן קריאה קבוע מדי בוקר כ – 15 דקות, ספריה כיתתית עשירה שהגישה אליה חופשית בכל זמן, יצירת לגיטימציה לקריאת ספרים המתאימים לגיל נמוך מגיל התלמיד בכדי לא להקשות עליו, קריאת סיפור בהמשכים בהפסקות מדי יום בשעה קבועה בכדי לעורר את הסקרנות למציאת הספר וקריאתו, שימוש בספר לשימושים שונים מהנאה בלבד (למצוא בספר איך לאפות עוגה או איך לבנות טיסן), ועוד. לאחר שנה בסיום המחקר נשאלו התלמידים בשתי הקבוצות, כמה ספרים קרא הילד בשנה האחרונה, והאם היו מעדיפים לקרוא ספרים בזמנם הפנוי או לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב. הממצאים הפתיעו את החוקרים. התלמידים שהשתתפו בתוכנית, העדיפו לקרוא ספרים פי 5 יותר מתלמידים שלא השתתפו בניסוי ( 63% מהתלמידים שהשתתפו בתוכנית, מעדיפים לקרוא ספר בזמנם הפנוי, לעומת 12% תלמידים שלמדו בתוכנית רגילה). כמו כן החוקרים בנו את רשימת 10 הספרים הנקראים ביותר ע"י ילדים בכיתות ב' – ג' וזו הורכבה בעקבות ראיונות עם עשרה מורים, עשרה ספרנים שני יועצים חינוכיים, עשרה הורים ו – 66 תלמידים מ – 2 כיתות ב'. הממצאים מראים שמתוך רשימת 10 הספרים הנקראים ביותר, התלמידים שלא השתתפו בתוכנית העידו שקראו רק 2.41 לעומת 4.89 ספרים, שקראו התלמידים שכן לקחו חלק בתוכנית. באופן כללי התוכנית הביאה את התלמידים לקרוא פי 2 מחבריהם. ד"ר טוב-לי, אחת החוקרות במחקר, ציינה כי: "מחקרים מצביעים על כך שמספר גדל והולך של צעירים, אינו קורא להנאה. הצניחה האדירה בהישגי הקריאה במבחנים ארציים ובינלאומיים, הדלות הלשונית והפגיעה באשיות השפה, כל אלו מדאיגים את החוקרים ואת העולם כולו". ולמי שסבור שהוא יכול להסתדר גם ללא קריאה וכתיבה ברמות הגבוהות שלה ואינו חושש מהמחסור בקריאת ספרים, מוסיפה ד"ר טוב לי: "מצד אחד הידע הולך ופוחת בתחום האוריינות (הקריאה והכתיבה) אולם רמת האוריינות הנדרשת מאדם ב"כפר הגלובלי הקטן" הבנוי על אוטוסטראדות מידע מהירות, גבוהה לאי שיעור מזו שהוא נזקק לה לפני 50 שנה". למי שרוצה לדעת מהם הספרים הנקראים ביותר לילדים בכיתות הנמוכות, להלן הרשימה במלואה, כפי שבנו אותה החוקרים: "הבית של יעל" של מרים רות, "הברוגז של ליאור" של שולה מודן, "איפה פינוקי" של אריק היל, "יש עכבר בבית" של מיריק שניר, "לבד על המרבד" של בראין וילדרסמית, "חפיפת ראש" של אורי אורלב, "שפת הסימנים של נועה" מאת נירה הראל, "תום החתול הכחול" של יפה טלרק, "הפיל שרצה להיות הכי" של פאול קור ו"בוקר בהיר אחד" של אורה אייל. המחקר המלא נחשף לראשונה בספר המחקרים שהוציאה לאחרונה מכללת "אורות ישראל" - 'וחי אחיך עמך':
