בצפון אפגניסטן, עזיזה פותחת את ארון המזווה, מוציאה ממנו חבילה עטופה היטב, שוברת ממנה חתיכה קטנה- כאילו היה מדובר בשוקולד יקר, ומכניסה את זה לפיו של בנה בן הארבע, אומידוללה. זו ארוחת הבוקר שלו- חתיכת אופיום טהור! "אם אני לא אתן לו אופיום הוא לא ישן", היא אומרת, "ואז אני לא אוכל לעבוד". ברשת CNN הובא סיפורה של עזיזה, בת למשפחה ענייה של נגרים. לעזיזה אין השכלה ואין לה מושג לגבי הסיכונים הבריאותיים הנובעים מהתמרות לאופיום. "אנחנו נותנים לידים אופיום גם ברגע שהם נהיים חולים", היא מציינת. מסתבר שללא טיפול רפואי נאות באזורים אילו, וללא תרופות - כל המשפחות באותו אזור מכירות היטב את האופיום. מדובר על מעגל התמכרות העובר זה דורות בתורשה. המבוגרים צורכים אופיום על מנת לעבוד שעות ארוכות יותר ולהקל כאבים. "נאלצתי לעבוד ולגדל את הילדים אז התחלתי להשתמש בסמים", היא המשיכה לספר. "אנחנו מאוד עניים, ולכן אני משתמשת באופיום. אין לנו מה לאכול, לכן אנחנו עובדים קשה ומשתמשים בסמים כדי להשתיק את הילדים". מתברר כי כל המשפחה המורחבת של עזיזה מכורה לסמים. אזור זה באפגניסטן ידוע בשטיחיו הטובים. באזור זה אין כבישים, ודרכי העפר משתבשות לרוב עקב מפולות בוץ. מכון הגמילה הקרוב בותר נמצא במרחק כ-4 שעות נסיעה מהמחוז, אך הוא בעל 20 מיטות בלבד, והצוות אינו עומד בעומס. ד"ר מוחמד, מתאם עם מוסד הגמילה, אמר כי האופיום אינו חדש באזור הזה, אלא הפך כבר למסורת או אפילו לדת. "אנשים משתמשים באופיום כתרופה, כפתרון להשתקת תינוק בוכה, כתרופה לשינה טובה או אפילו לשיעול", הוא סיפר. בשלוחות המרפאות ניתן לראות טיפולים משפחתיים בהורים וילדיהם, שלעיתים נעשו מכורים עוד בטן אימם. מדובר על קללה שמשפיעה כבר היום על יותר ממיליון אפגאניים, חלקם ילדים שאינם יודעים דרך חיים אחרת.
