כל מי שעסק ואפילו מעט בנושא שלום בית והדרכת חתנים, יודע שלמרות שכל זוג המגיע לטיפול הוא מקרה לגופו וכל סיפור שונה מחברו, ישנו מכנה משותף העובר כחוט השני בין כולם. כשמתבוננים על כל אחד מבני הזוג כשהוא בפני עצמו, יכול כל אחד מהם להיות אדם נחמד, נעים הליכות, מסביר פנים. הבעל יכול להיות בן תורה, מדקדק במצוות, ורעייתו אשת חיל אשר יהללוה בשערים מעשיה, ואף על פי כן הזוגיות ביניהם רחוקה מלהיות פורחת, והשלווה והשלום כבר זמן רב שאינם שוכנים בתוך אוהלם. הסיבה לכך אחת היא: חסרון הדרכה. מדריכי החתנים רגילים לשנן תמיד: "אין זוג לא מוצלח, יש רק זוג לא מודרך". לכאורה, בנושא עדין, רגיש, חשוב ולפעמים אף כאוב כמו שלום בית, צריך היה להיות מובן מאליו שכל זוג צריך להשתלם ולקבל הדרכה מפורטת על מנת לדעת כיצד ינהג, אך אם ניגש לאישה ונשאל אותה: "גברת, האם תחפצי להשתתף בקורס בנושא הדרכה לחיי הנישואין ושלום בית?", היא תביט בנו ברוב המקרים בעיניים תמהות ותאמר: "ברוך השם אינני צריכה שום קורס, הכל בסדר אצלי, וגם אם לפעמים קצת לא, אני מתמודדת עם בעיותיי בכוחות עצמי". אם בכל זאת ננסה ללחוץ עליה מעט, ונישא בפניה הרצאה מלומדת ומנומקת בחשיבות העניין, היא עשויה להפטיר במעט בוז: "וכי אמי או סבתי ידעו משהו על קורסים להעשרת הזוגיות? וכי לא חנן לי ה' שכל ודעת לשקול ולהחליט לבד כיצד לנהוג בכל ספק שמתעורר?". אך כל אלה הן עצות היצר, אשר ביודעו את חשיבות הנושא העומד על הפרק ואת ריבוי המצוות החשובות התלויות בו, מתאמץ הוא לטשטש את חשיבות העניין, ולגרום לאנשים לפוטרו כלאחר יד. השוני בן הגבר לאישה הוא כה גדול, עד כי ללא הבנה מהותית של כל צד את תכונות רעהו, יקשה מאוד על כל אחד מבני הזוג לרדת לסוף דעת רעהו ולהבין את מניעי התנהגותו, ומכאן הדרך לאי הבנות, סכסוכים ומריבות, לצערנו קצרה מאוד. איש ואישה נבדלים בתכלית בהלך מחשבתם, בסולם העדיפויות שלהם, בזווית מבטם על המציאות, ואפילו היצר הרע שלהם שונה לגמרי איש מרעותו. על פי תורת הסוד, בנויים בני הזוג על ניגודים קוטביים של בחינות 'חסד' ו'דין'. הם נבראו זכר ונקבה לא בכדי שיהיו זהים ושווים, אלא בכדי שיהיו בבחינת 'ניגודים משלימים'. דבר זה עצמו אינו תורם בלשון המעטה, לשיפור המצב. כי אמנם סיבת הדבר היא כדי שישלימו זה את זה וכל אחד מהם יביא לזוגיות את חלקו המיוחד לו, אך בו בזמן נגרם מצב שלכל אחד מהם קשה להסתגל להתנהגות מנוגדת לאופיו ולטבעו. אם למשל האישה מסודרת עד כדי קפדנות ופדנטיות, ואילו לדידו של הבעל כל נושא הסדר הוא בגדר של המלצה בלבד, ברור שבורא עולם זיווג אותם בכוונה תחילה ובהשגחה פרטית, כדי שהיא תתרום לבית את הסדר, הקביעות, היציבות והמשטר, והוא יתרום לבית את הזרימה, הקלילות והשובבות, אך עד שבעלת הבית הנכבדה תקלוט את המסר הטמון ב"תכשיט" ששודך לה, עלולה התנהגותו להוציאה מדעתה... אם ישכילו השניים לקחת את השוני שביניהם כפרויקט לעבודה עצמית, הבעל יקלוט שקפדנותה של אשתו היא לטובתו, כדי ללמדו קצת על מסגרת והליכה בתלם, והיא תפנים שה"בלגניסטיות" של בעלה נועדה להוציאה ולו במעט מהמסגרת המקובעת שכלאה את עצמה בה, יוכלו שניהם לצמוח מכך ולבנות יחד בית שיש בו מן השלמות. נשים יקרות, אל תסמכו על עצמכן בלבד! יש הרבה מה ללמוד, יש המון מה להעמיק. קראו חומר בנושא, צאו לסדנאות הדרכה, העמיקו את הידע שלכן בנושא שלום בית וזוגיות, ועל ידי זה תזכו בעזרת השם לשלום בית אמיתי ולחיים יפים ביחד.
