שגריר ישראל בעבר בקהיר, צבי מזאל, מעריך שבדרך כזו או אחרת יעלה בידי מובארק להשתלט על הרחוב המצרי. ביומן ערוץ 7 הוא מזכיר כי מובארק עודו שולט בצבא, והגנרלים שבו הינם מנכ"לים ממשלתיים, כך שנאמנות זו תוביל בסופו של דבר להשתלטות על המתרחש. עם זאת הוא מציין בדבריו כי במהלך הימים האחרונים קיימת חדירה של גורמים מקרב האחים המוסלמים להפגנות, וגם לכך תהיה השפעה על המהומות. להערכתו של מזאל "כנראה מובארק ינסה לייצר ממשלת אחדות שיחד עם האופוזיציה תאפשר לו להגיע לפשרה לגבי ההמשך". הדברים אינם מקלים על מובארק, סבור מזאל הקובע כי "מובארק הושפל. הוא מינה את סלימאן לסגן נשיא ומינה ראש ממשלה חדש. שני המינויים הללו יכולים להיות בסיס לשינויים. ההכרעה עדיין בידו של מובארק, אבל הוא הושפל. מובארק נפגע אישית קשות גם בעיני העולם". מזאל לא נשמע מופתע מעצם ההתעוררות המצרית. "המהפכה הזו עמדה על הסף וכשהיא הגיעה כולם מופתעים", הוא אומר. בדבריו מציין מזאל כי אמנם ניתן להגיע לפשרה בין המפגינים לממשלה אך בינתיים "חבל שהם שורפים את מצרים. להפגנות הללו מסתננים פושעים ומחפשי כאוס". להערכתו הרחוב המצרי מבין שחילופי שלטון לא בהכרח יביאו לו את הנחמה שכן מצבה הכלכלי של מצרים קשה מאוד ולא בהבלח מהפכה יצוצו כספים שיוכלו לפתור את המצוקה הגדולה שם. כיוון שכך ובהניחם ש"מובארק גמור ובנו לא יהיה הנשיא הבא, יתכן שסלימאן יהיה זה שיכין את הבחירות הבאות ובכך יגיעו להסדר". ומה באשר להתייחסות העולם – ארצות הברית ומדינות אירופה - למהומות? להערכתו של מזאל הגישה המעודדת את ההמונים היא משגה אמריקאי וחוסר עמדה אירופי. "לאירופה אין מדיניות ברורה בתחומים הללו. היא רוצה להיות עם הליבראלים. היא פוזלת להמונים מבלי שהיא יודעת לאן זה הולך. גם ארצות הברית נוקטת בשיטה הזו. ההתנהגות של אובמה היא לא מהמושכלות", אומר מזאל ותוהה היכן היה אובמה כאשר ההמונים ברחובות איראן זעקו להפיכה. דווקא אז העדיף לשתוק ודווקא מול ידידתו מצרים הוא מתבטא באופן שמעודד את ההמונים. מזאל מציין בדבריו כי בהיותה המעצמה היחידה שהכול נתמכים בה ארצות הברית אינה משלמת מחיר על טעויות מעין אלה ולכשתוקם ממשלה חדשה במצרים ישובו היחסים עם ארצות הברית לקדמותם. ומה באשר למדינו ערביות נוספו? מזאל שותף לתחושה שהדומינו הערבי אכן לא יסתיים במצרים. "יהיו עוד ניסיונות במדינות נוספות, אלג'יריה, לוב, ירדן ואחרות, אבל מסיבות אחרות. העולם הערבי מועד לכך. יש בו עוני ושחיתות שמובילים לכך".
