כבר בעתיד הקרוב יחולו האמנות והחוקים הבינלאומיים גם על עולם האינטרנט ובמיוחד על הלוחמה הקיברנטית. קרבה השנה שבה חלק מן הוירוסים ייחשבו כנשק להשמדה המונית. על שאלות אלו ורבות אחרות דנים בועידת מינכן לבטחון המידע (Munich Security Conference. אמנת ג'נבה - אמנת אינטרנט? אחד הנושאים שהועלה הוא שימוש בחוקי המלחמה בעולם האמיתי על עולם הרשת. חוקי המלחמה המודרניים מתוארים בשתי אמנות: אמנת האג (1899) ואמנת ג'נבה (1929). מסמכים אלו (בליווי הנחיות מוזרות ואף מצחיקות שעוד נדון בהן בכתבה אחרת – למשל האיסור לירות על חיילים מכדור פורח) מתארים הסכמים שמתאמים יחס לאזרחים, פצועים ופליטים בזמן מלחמה. מחקר על החלה של אמנות על מלחמות אינטרנטיות נוצר על ידי שני כותבים קארל ראוחר (Karl Frederick Rauscher), ראש אגף טכנולוגיות במכון מזרח-מערב האירופי, ואנדריי קורוטקוב, ראש מגמת טכנולוגיה באוניברסיטת מוסקבה. לוחמה קיברנטית FLICKR מגן דוד אדום של רשת האינטרנט באמנה החדשה ישנם ארבעה סעיפים שיחולו על לוחמה קיברנטית: הבעיה העיקרית בחקיקה על לוחמה דיגיטאלית היא נושא הפרדה בין מתקנים מוגנים של תשתיות אזרחיות לבין מתקנים המספקים את גורמי הביטחון. האמנה אמורה להגן בחוק הגנה על מתקני תשתית לאומית ואזרחים בזמן המלחמה. הסעיף השני הוא סימון אינטרנטי מיוחד לאובייקטים מוגנים אזרחיים (כפי שמגן דוד אדום או הצלב האדום הוא סמן של רפואה כלל עולמית). בין היתר, על הארגונים להחליט, האם נשק קיברנטי כלשהו (וירוסים, תולעות, סוסים טרויאנים) מקביל לנשק האסור באמנת ג'נבה (למשל נשק כימי) אחת השאלות המעניינות והמדוברות בכנס הוא הליך שבו גם ארגונים קטנים ולא רק מדינות יהיו השומרים של אמנה זו, בזמן שמרבית משתתפי המשברים הקיברנטיים אינם מזדהים באופן רשמי או לאומי עם מדינה כלשהי.
