ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית קבעה כי החל מאתמול (ב') מותרת קבלת ריטלין ללא מרשם רופא. ההחלטה מעוררת פולמוס ישן סביב הסיכויים והסיכונים הטמונים בתרופה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' אסתר שוהמי, חוקרת ומרצה במחלקה לפרמקולוגיה של בית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, הקובעת כי במידה ואכן מדובר בהקלת היד על ההדק הרי שמדובר בהחלטה הטומנת בחובה סיכונים רבים. בראשית דבריה קובעת פרופ' שוהמי כי החומר הכימי שבתרופת הריטלין דומה לזה שסמי מרץ מסויימים, סמים אותם נוטלים לשיפור פעילות פיזית וקונגנטיבית, ומאידך הריטלין, כמו גם אותן סמי מרץ "יכול לפתח תלות והתמכרות. מי שלא זקוק לריטלין ולוקח את התרופה רק כדי לשפר ביצועים יכול לעורר מצבים שהיו חבויים בו ואצל מי שזקוק לא יתעוררו". "יש כאלה שמגיעים לחדרי מיון עם התקפים פסיכוטיים", היא אומרת ומספרת על שיחה שקיימה היום עם פסיכיאטר בבית החולים הדסה הר הצופים שבירושלים, ובה סיפר לה על "לא מעט מקרים של צעירים שמגיעים אלינו עם סימני התקף פסיכוטי ובירור שנעשה לאחר מכן מגלה שלקחו ריטלין". שוהמי מבהירה כי אכן, עבור ילדים הזקוקים לריטלין התרופה טובה מאוד ומשפיעה באופן חיובי תוך יצירת רוגע ומיקוד הקשבה, אך לאחרים שאינם זקוקים לה היא גורמת לתופעה הפוכה, תופעה של הגברת מרץ. באשר להחלטה שהתקבלה בועדת האתיקה להקל על דרכי קבלת הריטלין מציינת שוהמי כי הדברים אינם כה ברורים כפי שהתפרסם בתקשורת וההחלטה מציבה סייגים מסויימים ועדיין ניתן לשקול למי לתת את הריטלין ולמי לא. "בוודאי שלא כל אחד ילך ויקנה לעצמו". מוסיפה פרופ' שוהמי ומעלה תהייה סביב הקלות היחסית בה ניתן יהיה לקבל כעת ריטלין על אף ההשפעות והחששות להשפעות, לעומת הקושי שמציבה מערכת הרפואה בישראל לחולים הזקוקים לתרופות שמקורן בחשיש על אף שיתרונן הרפואי ברור וידוע.
