מנהלת הכספים הצבאית של משרד הפנים בממשלת חמאס הודיע בתחילת החודש על תשלום משכורות משפחות השהידים "פעילי מנגנוני הביטחון" ברצועת עזה. אל"מ טלאל אל-נג'אר, מנכ"ל מנהלת הכספים, מסר כי הכספים יועברו דרך סניפי הבנק הלאומי האסלאמי בעזה ובח'אן יונס. עוד הוסיף אל-נג'אר, כי משכורות פעילי מנגנוני הביטחון ישולמו השבוע דרך הבנק הלאומי האסלאמי וסניפי הדואר. הבנק האסלאמי הלאומי הוקם ע"י ממשלת חמאס על מנת לעקוף את האיסור הבינלאומי לעבוד עם בנקים פלסטיניים המשתפים פעולה עם חמאס. באמצעות בנק זה, קיבלו פעילי מנגנוני הביטחון ברצועת עזה, שרובם המכריע נמנים על שורות חמאס, את משכורתם החודשית ללא עיכוב וללא כל השפעה של המשבר הפנימי במצרים שהביא לסגירת מעבר רפיח ולעצירת ייבוא הסחורות דרך מנהרות רפיח. תקציבה השנתי של ממשלת חמאס עמד בשנת 2010 על 540 מיליון דולר, וסכום זה אושר בוועדת התקציב של הפרלמנט הפלסטיני. יו"ר הוועדה, ג'מאל נסאר (חבר פרלמנט מטעם חמאס), מסר בינואר 2010, כי הגירעון התקציבי צפוי לעמוד על 484 מיליון דולר בקירוב והוא אמור להיות מכוסה האופן מלא באמצעות מענקים וסיוע. אהוד יערי ואייל עופר חשפו לאחרונה את תהליך הפיכתו של חמאס לקונגלומרט עתיר ממון. בזכות הקצאת 54% מתקציב הרשות הפלסטינית לתשלום 77,000 משכורות של עובדי מדינה בעזה וכן לפירעון חשבונות החשמל, המים והדלק של הרצועה, משיגה הרצועה על הנייר קצב צמיחה של לא פחות מ-12% בשנת 2010. עוד הם מציינים, כי החמאס מנכס לעצמו חלק מזרימת ההון לרצועה, באמצעות הטלת שורה ארוכה של מיסים, היטלים וגביית אגרות למיניהן, המאפשר גביה של כ-200 מיליון דולר בשנה. גם הסחר עם מצרים באמצעות מנהרות רפיח מניב הכנסה נאה לממשלת חמאס הגובה מס על הסחורות. בתקופת השיא של הסחר דרך המנהרות יובאו באמצעותן סחורות בהיקף של למעלה מ-600 מיליון דולר בשנה. מקור שלישי של מימון לחמאס הוא הברחת הון מתורמים במפרץ הפרסי - בראש ובראשונה מקטאר - וכן מאיראן. יערי ועופר מציינין, כי במשך רוב התקופה זרמו סכומי עתק מהרצועה החוצה, הן למימון היבוא דרך המנהרות והן בגין בריחת הון של השכבות האמידות, החוששות מהפקדות בבנקים שבשליטת חמאס, הבנק האסלאמי ובנק הדואר, כמו גם בחברת הביטוח של חמאס, "אל מולתזים". זו הסיבה שלעיתים תכופות הופעל לחץ בינלאומי על ישראל להעביר שטרות של שקלים לעזה, בנימוק ששורר שם מחסור במזומנים.
