המשבר במצרים, שמילאה תפקיד חשוב בתיווך בין ישראל לחמאס, מקשה עוד יותר על המאמצים לשחרורו של החייל הישראלי, גלעד שליט, במסגרת עסקת חילופין שבה ישוחררו מהכלא הישראלי למעלה מאלף אסירים פלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחוניות. בפגישה באגודת העיתונאים הכווייתית (9 בפברואר 2011), אמר מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, כי לפי שעה אין כל התקדמות רצינית במגעים על עסקת החילופין. לדבריו, המשבר התחיל כבר עם כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה וניסיונו לקבוע כללים חדשים וטובים יותר ממה שהיה בתקופת קודמו אהוד אולמרט. "אנו רוצים לשחרר את החייל שליט, אבל בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים על פי המספר והאיכות שקבענו, והמספר שביקשו אינו גדול בהשוואה למספר האסירים וזו זכותנו הטבעית, ואילו ישראל משחק ומתווכחת על הפרטים", אמר משעל. הוא טען, כי צה"ל מעוניין להשלים את העסקה בהיותו של שליט חייל, ואולם האחראים על נושא הביטחון בישראל גילו גישה קיצונית, ולפיה שחרור איכות מסוימת של אסירים פלסטינים יגרום לכאוס, אינתיפאדה ופעולות צבאיות באיו"ש. לדברי משעל, המתווך הגרמני ניסה בתקופת ממשלת נתניהו לשכנע את חמאס ולפתות אותה לחזור לבסיס ההצעה הישראלית, אשר היא דחתה אותה בעבר. ראש השב"כ, יובל דיסקין, התייחס בתחילת פברואר באירוע לציון 30 לפטירתו של העיתונאי דב יודקובסקי, למשא ומתן שניהל בנוגע לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. דיסקין רמז כי הלחץ הציבורי הביא לטרפוד שחרור גלעד שליט וכי החמאס לא חתם על העסקה כיוון שאנשיו הבינו שאפשר להעלות את המחיר "אנשי החמאס שהיו במשלחת בקהיר לא רצו לעצור בשום נקודה. הם ידעו בוודאות שבכל תנאי שיציבו, בלאו הכי הלחץ הציבורי יגרום לקבלו. בשלב מסוים הבנתי שזה מדרון חלקלק".
