שגיא בן יעקב, מנהל המכינה הקדם צבאית בבית רימון שבגליל התחתון היה בעברו קב"ט העיר העתיקה בירושלים, שם פעל לאיתור, תיעוד והגשת עתירות נגד בנייה ערבית בלתי חוקית. כשעבר לבית רימון המשיך במאבק, אבל לתדהמתו גילה שמדובר במאבק מסובך אפילו יותר מהמאבק בירושלים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו, שמענו על המאבק על אדמות הגליל ועל הקשיים הרבים למאבק הזה. "גילית שהבעיה בגליל חמורה יותר כי בירושלים המעמד של הערבים הוא של תושב, וכאן בגליל הם שווי זכויות לחלוטין כי מדובר באזרחים. בעצם הם מקבילים למעמד שלנו. יש שוויון זכויות אבל לא שוויון חובות". על הדרכים השונות להשתלטות על אדמות ולהשתמט מתשלום חובות למדינה הוא מספר מספר דוגמאות, ביניהן, כך מסתבר, לא סתם כך נמנעים ערבים בגליל להשלים את בניית ביתם ומשאירים אותו ללא טיח. מסתבר שגם זו דרך להימנע מתשלום חובות. "הבתים לא מכוסים בטיח וכך הם מנצלים לאקונות בחוק שקובע שכל עוד אין טופס 4 של חברת חשמל הבית לא גמור. אז הם עוצרים שלב אחד לפני הסוף, מושכים קו חשמל מבית אחר של החמולה וכך לא משלמים ארנונה. הבית לא גמור..." "אני מתעד בכפרים בתים רבים במצב הזה. זה אמנם לא חוקי, אבל אין כוח אדם לאכיפה", אומר בן יעקב. דוגמא נוספת מביא בן יעקב מהכפר תמרה הסמוך לבית רימון: "יש שמונה בתים על שטח ציבורי. יום אחד החליט המנהל לצאת במכרז כי זה לא מקובל שיגורו שם בלי מכרז. במכרז רק אותם שמונה משפחות התמודדו. אף יהודי לא רוצה בית עם נוף לתמרה, ואף אחד לא רוצה להתעמת עם המשפחות שמתגוררות שם", הוא אומר ומוסיף: "על פי הערכות היו כאן גם איומים בכוח כדי להרתיע רוכשים פוטנציאליים". ומה באשר לבתים בערים המעורבות? גם שם ההשתלטות נמשכת מדי יום "בנצרת עילית כבר שלושים אחוז ערבים, במעלות זו בעיה יומיומית, בכרמיאל החינוך כבר מעורב וכך יוצא שבגן אחד לומדים ילדים יהודים וערבים יחד כשכל הגישה היא טשטוש הלאום, כל השיח מקדש את האיחוד הזה וכך אין להתפלא אם יגיעו גם לנישואין והתבוללות בעתיד". לגבי שטחים חקלאיים מתאר בן יעקב מציאות עגומה בה מדי לילה חותכים ערביי הכפרים באזור גדרות, הורסים וגונבים ציוד כחלק משגרת הימים והלילות ומולם מערכת האכיפה אינה רוצה להתעמת ומעדיפה להבליג. ואולי מדובר בוונדליזם פלילי רגיל? אולי הטענות למעשים על רקע לאומי אינן נכונות? לבן יעקב הדברים ברורים – מדובר במעשים לאומיים לחלוטין, וההוכחה פשוטה: "כיוון ההתנכלויות הוא אחד. ערבים לא גונבים אצל ערבים ולא הורסים לערבים אלא רק ליהודים למרות שיש הרבה מה לגנוב. יש כאן זליגה יומיומית של נכסים, שטחים ובתים לכיוון הערבים". "אני מאמין שעמוק פנימה בכל יהודי יש הבנה שמדובר במלחמה קיומית, אבל החוק והבג"ץ יושבים כמו ניצים ומחכים לאפליה כלשהי שתהיה כלפי ערבי ואז הקריירה של המפלה תסתיים. לכן כל הפעולות נעשות בחדרי חדרים, אבל צריך לפעול בריש גליה. צריך לומר בבירור שאנחנו רוצים לייהד את הגליל". הוא מספר על רצף טריטוריאלי ערבי שנוצר עד לג'נין למעט "אצבעות קטנות" של ישובים יהודיים הקוטעים את הרצף. "זו אחת המשימות החשובות של הדור הזה. המשימה הלאומית שלנו היא ייהוד הגליל ושמירה על רוב יהודי בגליל, לעזור לבעלי עסקים בגליל". בן יעקב אינו חושש שדבריו יתפרשו כגזענות, כמקובל במחוזותינו. "הכי קל זה לומר שאני גזעני. אנחנו חלק מעם ישראל והם חלק מעם ישמעאל. אם זה לא היה כך זו הייתה מחלוקת בין חקלאים, אבל כעת זה מאבק בין עמים. אסור להתבייש מלומר את הדברים הברורים – הם ערבים ואנחנו יהודים. אם הם רוצים לחיות בשלום זה בסדר, אבל במגבלות שלנו. מי שלא רוצה, מוזמן לעבור את הירדן או לעבור לדמוקרטיה החדשה של מצרים..."
