המפקח על הבנקים, דוד זקן, הופיע היום בפני ועדת הכספים של הכנסת לדיון בהצעה לתיקון חוקי הבנקאות, שמטרתו חיזוק מסגרת הפיקוח והממשל בתאגידים בנקאיים. המפקח הדגיש, כי הצעת החוק כוללת תיקונים חיוניים ביחס לבנק ללא גרעין שליטה, שתכליתם למנוע שליטה בפועל על ידי מי שאין בידו היתר מנגיד בנק ישראל. התיקון נועד גם להגביר את השקיפות ו"משמעת השוק" בהליך בחירת הדירקטורים, הן בבנק ללא גרעין שליטה והן בבנק עם גרעין שליטה. המפקח ציין בפני חברי הוועדה כי תיקוני החקיקה שבוצעו בעבר בעקבות המלצות ועדת מראני, הסדירו לראשונה מסגרת חוקית המאפשרת קיומם של בנקים המוחזקים בהחזקה מפוזרת - ללא גרעין שליטה. בעקבות אותם תיקונים, החל מספטמבר 2004, יכול להתקיים בישראל בנק בהחזקה מפוזרת – ללא גרעין שליטה, כמו גם בנק עם גרעין שליטה. עמדת המפקח היא שיש מקום לשני מבני ההחזקה הללו, ובלבד שינתן מענה לחולשות הגלומות בכל אחד מהמבנים. זקן הדגיש כי התיקונים המוצעים גובשו יחד עם משרד האוצר, ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והרשות לניירות ערך. המפקח הבהיר כי יש חשיבות רבה להכללתם בחוק בטרם תשלים המדינה את מכירת יתרת מניותיה בבנק לאומי שבעקבותיה הבנק יהפוך לבנק הראשון המוחזק בהחזקה מפוזרת. התיקונים המוצעים כוללים מנגנונים למניעת השפעה מהותית של בעלי מניות בבנק ללא גרעין שליטה. בין היתר, נקבע כי מחזיק שבידיו 2.5% מאמצעי השליטה בבנק יהיה רשאי להציע מועמד אחד בלבד לכהונה בדירקטוריון הבנק, וכל עוד מועמד שהוצע על ידו מכהן, לא יוכל להציע מועמד נוסף. כמו כן, על מנת למזער את החשש מניגודי עניינים בין מועמדים לכהונת דירקטור לבין הגורמים שהציעו את מועמדותם או בין נושאי משרה בבנק, נקבעו דרישות מחמירות ביחס לזיקתם של המועמדים לכהונה כדירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, בדומה לדרישות החלות על דירקטור חיצוני על פי חוק החברות. המפקח הבהיר כי הזכות למנות דירקטור היא זכות מהותית שיש בה משום פוטנציאל לכוון את פעילותו של התאגיד הבנקאי, עד כדי שליטה בו, וכי מי שרוצה לשלוט בבנק יכול לעשות זאת, אולם, במסלול הדורש היתר מנגיד בנק ישראל, הכולל, הליך בחינה של יושרה ואיתנות פיננסית. התיקונים המוצעים מאזנים בין הרצון למנוע שליטה בפועל בבנק ללא קבלת היתר, לבין זכותם של המחזיקים באמצעי השליטה להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם. התיקון כולל שיפורים בהרכב הוועדה הציבורית הקיימת בחוק, בדרך מינויה וסדרי עבודתה, תוך הפיכתה לגוף המבוקר על ידי מבקר המדינה. בהרכב החדש של הוועדה נכללו שני דירקטורים חיצוניים המכהנים בבנק, זאת, על מנת להבטיח כי בהליך מינוי הדירקטורים יובא בחשבון תמהיל הדירקטורים הנדרש לבנק, בהתאם למאפייני פעילותו והרכב הדירקטוריון המכהן. עוד נכללו בתיקון, הוראות להבטחת התנהלות רציפה וסדירה של הדירקטוריון בבנק ללא גרעין שליטה, לרבות הוראה כי הצבעה על מינוי דירקטורים תהיה רק באסיפה השנתית. כמו כן, נקבעה מגבלה על מספר חברי הדירקטוריון שיוחלפו במהלך שנה אחת למחצית מחברי הדירקטוריון. המפקח ציין כי חבילת התיקונים המוצעת כוללת גם הנחיות שיש להם השלכות על תאגידים בנקאיים המוחזקים על ידי גרעיני שליטה, בכלל זה, הרחבת מספר נושאי המשרה לגביהם נדרש אישור מפקח במסגרת הליך בדיקת נאותות נושא המשרה (Fit & Proper) וכן, הנחיות ביחס להליכי מינוי והפסקת כהונה של דירקטורים, אשר נועדו להגביר את השקיפות בהליכים אלה לאפשר את השפעתם של בעלי המניות שאינם בעלי שליטה.
