האם אכן יש מקום לאופטימיות סביב המהומות באיראן, והתקוות לשינוי כפי שהיא עולה במערב יש לה על מה להסתמך? ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר אלדד פדרו, מומחה לאיראן וחוקר במכון טרומן של האוניברסיטה העברית, ולטעמו יש מקום לאופטימיות. לדבריו קיימים שינויים משמעותיים בזירה האיראנית בין המהומות של ימים אלה לגל המהומות שהיה במדינה לאחר הבחירות, ולטעמו אחד השינויים המרכזיים טמון דווקא באופייה של ההפיכה המצרית. "המהפכה המצרית היא מהפכה דמוקרטית ולא מהפכה איסלאמיסטית, ואם עד היום מה שמנע מהמפגינים ללכת עם המחאה עד הסוף היה החשש מדיקטטורה חדשה, התברר להם כעת שיש אפשרות למהפכה אחרת", הוא אומר ומוסיף כי לשינוי תרם גם השינוי בתודעת הציבור באיראן שחשב עד כה שכל הפגנה מתבצעת בדרכי נועם ולכן לא מגיעה להישגים, וכעת מבין שניתן ללכת עד הסוף, "בשיטה הקודמת הקורבנות שהיו מוכנים להקריב היו קטנים יותר. כשמבינים שזו מלחמת הטוב והרע יש סיכוי שיובילו לשינוי". ד"ר פדרו מדגיש את האופטימיות בתפיסתו את המזרח התיכון גם לנוכח הצלחתן של ישראל וארצות הברית במאבקן בטרור המתאבדים. לטעמו הציבור באיראן רואה את המהלכים הצבאיים האחרונים ומבין שיש סיכוי לשינוי משמעותי גם בזירה הביטחונית וגם בתפיסה המערבית ולכך הוא מוכן להצטרף. כעת, אומר פדרו, התברר שהמערב המפונק מוכן למאבק והקרבה ולכך הם נכונים להצטרף. בנוסף לכל אלה אומר ד"ר פדרו כי גם להתנהלות המשטר האיראני לנוכח המהומות תהיה השפעה על הסיכויים לשינוי. הוא מדגיש את הבקיעים בהנהגה האיראנית כבסיס לפעילות ההמונים ולעידודם במאבקם. זאת במידה וההנהגה לא תתלכד אל מול המוחים. עוד הוא מזכיר את המרמור האיראני לנוכח כשלון מדיניות הפנים שם, התבררות האידיאולוגיה השלטת כשקר ופרסום כשלים מוסריים בקרב ההנהגה. כל אלה מעודדים את ההמונים לתבוע במפגיע שינוי, ובהחלט יתכן ויובילו אליו.
