ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה היום (רביעי) במדיניות משרדי הקליטה והשיכון להכוונת עולי אתיופיה לרכישת דירות. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון הבהיר כי "אנו מפעילים מכבש לחצים על משרד האוצר להעלות את מענקי המשכנתאות לרכישת דירה, ואני מקווה שתהיה בשורה בקרוב. יש הכרח להעלאה שכזו – כדי לאפשר פיזור האוכלוסייה ויציאה משכונות מצוקה". ע"פ מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מספר יוצאי אתיופיה הממששים את מענק הדיור נמצא בירידה, ובעוד שבשנים האחרונות עמד מספרם על 700-750 לשנה, הרי שבשנת 2010 הוענקו מענקים לרכישת 503 דירות בלבד. במשרד הקליטה העריכו כי מספר זה עוד ירד בשנה הקרובה בגלל מחירי הדירות. חביב קצב, סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה הבהיר כי המשרד איננו מעניק משכנתא לרכישת דירה לעולי אתיופיה בערים וברחובות בהם אחוז בני העדה גבוה מ- 9%. בערים וברחובות בהם האחוז נמוך מכך המענק יהיה רגיל, ואילו בערים או באזורים בהם אחוז עולי אתיופיה הוא נמוך מ 5% - המענק גודל ב 40%. זאת, מתוך כוונה שלא ליצור גטאות של עולים. לדברי קצב, הבעיה העיקרית היא גובה המענקים, שאיננו מאפשר רכישת דירה שלא בשכונות מצוקה. הוא הזהיר כי העלייה אתיופיה תופסק בעוד כשנה, כיוון שלא תיוותר מיטה אחת פנויה במרכזי הקליטה. הדיון נקבע ביוזמת ח"כ ישראל חסון (קדימה), שטען כי משרדי הקליטה והשיכון מפנים עולים דווקא לשכונות ורחובות מסוימים. לחסון הצטרפה גם זיוה מקונן-דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שטענה כי הנוהל הקיים מגביל את זכותו של העולה לקבל מענק רגיל או מוגדל לרכישת דירתו והגבלה זו פוגעת, לדבריה בזכותו של הפרט בחברה דמוקרטית לפעול כבעל שיקול דעת עצמאי ועפ"י סדר עדיפויותיו. היא הוסיפה כי המענקים המוגדלים ניתנים בדרך-כלל בישובים חזקים, ולכן לא רלוונטיים לרוב בני העדה. הבטם אלמו, המתגוררת במרכז קליטה במבשרת ציון, סיפרה כי ניסתה לרכוש דירה אך ללא הצלחה. "בעלי ואני עובדים - אך כשהדירות עולות כ 800 אלף ₪, איך נוכל לחסוך כ 300-400 אלף ש"ח נוספים כדי לרכוש את הדירה?!". דבורה גיני-מלכי מהסוכנות היהודית ציינה בדיון כי עלות אחזקת עולה במרכז הקליטה היא כ 10,000 ₪ למיטה לשנה, ולכן עדיף להעביר סכום זה להגדלת מענקי המשכנתאות ולעודד את רכישת הדירות והיציאה ממרכזי הקליטה.
