בעקבות תשובת המדינה ולחצם של אנשי השמאל הקיצוני הודיעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש,כי בכוונתה להרחיב ל-9 שופטים את ההרכב שידון בעתירה המבקשת לבטל את חוק החנינה למפגיני ההתנתקות. "הארץ" דיווח כי בדיון המורחב יישבו ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, וכן השופטים סלים ג'ובראן, אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל, אסתר חיות, מרים נאור, ואשר גרוניס. פרקליטות המדינה כתבה בחודש שעבר בתשובתה לעתירה כי כל מטרתו של החוק "הינה ריפוי ואיחוי הקרע וניסיון השלמה בין כל חלקי העם". "החוק משקף איזון בין השאיפה לאפשר פתיחת דף חדש עם ציבור, אשר עבר טלטלה וזעזוע קשים במהלך תכנית ההתנתקות, לבין מיצוי ההליך הפלילי במקום בו נעברו עבירות קשות שנועדו לסכן את אפשרותה של ממשלה נבחרת", הסבירה האחראית על הבג"צים בפרקליטות, עו"ד דינה זילבר. כתב התשובה שהוגש לבג"צ בשמו של אל"מ במיל. משה לשם, טוען כי נגד מתנגדי ההתנתקות הופעלה מערכת אכיפה רבת אמצעים שהפלתה אותם לרעה לעומת מפגינים בנושאים אחרים. ביום פינוי כפר דרום היה לשם על הגג בית הכנסת בכפר דרום, משם נשא את מחאתו הבלתי אלימה. פעולתו של מר לשם על גג בית הכנסת, באותו אירוע, תועדה בעדשות מצלמות רבות, בין היתר של צוותי טלוויזיה מכל רחבי העולם. כפי שמודה גם כתב האישום שהוגש נגדו לימים. פעולה זו התמצתה בהנפת דגל ישראל והשמעת מסרים כנגד "תוכנית ההתנתקות" על משמעויותיה, במגפון שהחזיק בידיו. על עבירה זו הוכנס לשם למעצר והובא לשופט יחד עם 50 עצורים נוספים ובאופן קולקטיבי האריכו את מעצרם בשבעה ימים! גם לאחר ששוחרר המשיך להיות נרדף על ידי הפרקליטות כשהוגש כנגדו כתב אישום חמור, שעל אף שצוין בו שכל פעולתו של מר לשם התמצתה בעמידה על הגג, כשהוא אוחז בדגל ישראל ומדבר במגפון, האשימו אותו בעבירות אלימות קשה יחד עם כל מי ששהה אותה עת בכפר דרום. אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע טענה כי תשובת אל"מ לשם לבג"ץ חושפת את האמת מאחורי חוק החנינה. בתגובה שמסרה לפני שבוע אמרה "חברי הכנסת ידעו שנגד מפגיני ההתנתקות ננקטה אכיפה מפלה לרעה ולחלק מגיבושה ואישורה הם נתנו יד ומשום כך, בין היתר, חשו חובה לחוקק חוק שיהיה בבחינת אפליה מתקנת. צריך לזכור שהחוק לא יוכל לעולם להחזיר למפונים את זכות המחאה שנלקחה מהם, לא יפצה אותם על המכות שחטפו, על הלילות ששהו בתאי המעצר, על הפגיעה בשמם הטוב, על הכספים שהוציאו לצורך הגנה משפטית, ועל ההשפלה שנאלצו לעבור כשהוזמנו לקב"ן כתנאי לגיוס או שהתברר להם, בתום לימודיהם האקדמאיים שלא יוכלו לעסוק במקצוע שלמדו בשל 'רישום פלילי'- וכל זאת רק משום שביקשו למחות נגד מהלך מדיני- אסוני".
