מחקר אקדמי חדש של ד"ר חגית וולף כהן מדד את הצלחתה של תכנית הקאוצ'ינג "אימון לבית היהודי" שערך המכון ללימודי יהדות בקרב משפחות יהודיות החיות במדינות חבר העמים. המחקר קובע כי בעזרת השיטה, שפותחה במכון "כוונה" שבירושלים, ניתן לחזק ולהטמיע במהירות וברוח טובה את המסורת והתרבות היהודית בקרב משפחות יהודיות בכל רחבי העולם. ד"ר חגית וולף מוסיפה ואומרת כי מעבר להשפעה על היבטים של זהות יהודית, נמצא במחקר שהתכנית השפיעה על חיזוק התא המשפחתי והיחסים בתוך המשפחה בין הורים לילדיהם (ובין דור הסבים וההורים), וכן השפיעה על האופן שבו חלק מהמשתתפים חושבים על חייהם ועל המטרות שהם מציבים לעצמם". המחקר המדובר בחן את ההשפעה של התכנית על 90 משפחות במהלך שנת 2010ובתומו דיווחו המשתתפים כולם כי תכנית "הבית היהודי" ענתה על ציפיותיהם ואף למעלה מכך בהתייחס לסוגיות חשובות כמו משמעות היותם יהודים, חיזוק התא המשפחתי היהודי, חשיפת ילדיהם לעיקרי המסורת והתרבות היהודית והיכרות עם מושגים בסיסיים ביהדות. כמו כן ציינו כי התכנית יצרה אצלם חיבור אינטלקטואלי ורגשי ליהדות, עזרה להם לאמץ מנהגים יהודים (שמירת כשרות, הדלקת נרות וכיו"ב), ועודדה אותם להשתתף בפעילויות של ארגונים יהודיים, להאזין למוזיקה יהודית ועוד. כדי להפוך את התוכנית המקורית והייחודית הזו לברי מדידה אקדמית, נותחו ממצאי "הבית היהודי" על ידי ד"ר חגית הכהן וולף מהמרכז לחינוך יהודי על שם מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים. התוצאות היו כאמור חד-משמעיות – הן מבחינת שביעות רצון של משתתפי התוכנית והן מבחינת האפקטיביות שלה. שאלוני ההערכה הוכיחו כי התוכנית השפיעה על תפיסת היהדות, הזהות היהודית והמסוגלות היהודית של בני המשפחות שהשתתפו בה. היא גם הוכיחה כי השתתפות בתוכנית הגבירה את הרצון של המשתתפים ללמוד יותר על יהדות וכן ליישם דרכי ביטוי יהודיות באורח החיים האישי והמשפחתי שלהם. "כאנשי חינוך אנו יודעים כי אחד הקשיים בעשייה החינוכית היהודית הוא למצוא ממשק משותף עם קהל היעד, בטח ובטח כשמדובר במדינות ברית המועצות לשעבר, שבהן במשך יותר מ-70 שנות שלטון קומוניסטי הוסתרו ואף הוצאו מחוץ לחוק כל סממנים יהודים", מסביר דודי פלנט, מנהל המכון ללימודי יהדות בחבר המדינות העצמאיות בנשיאות הרב עדין שטיינזלץ. "היינו צריכים להגיע אל אותם אנשים, בדרכים יצירתיות ועם כלים מתחומים שונים, כי רצינו להביא לידי התקדמות שהיא גם פרקטית וגם רוחנית. את הכלים האלה קיבלנו מאנשי מכון 'כוונה', אשר פיתחו שיטת קואוצ'ינג אישית בגישה יהודית שהתאימה הן למדריכים שלנו והן למשפחות אותן הן ליוו". אז מה היה בה בתכנית הזו? לב התוכנית הוא, כאמור, קואצ'ינג בגישה יהודית שעברו מאמנים שהוכשרו לכך על ידי מכון "כוונה" בקורסים שהתקיימו ברוסיה ואוקראינה. מדובר בשיטה מקצועית מקורית שפיתח מתי וכסלר, האיש שהקים את מכון "כוונה", שמשמעותה חיזוק והתפתחות אישית באמצעות שימוש בכלים מתוך מקורות יהודיים מכל הזמנים. אחר כך הגיע שלב הליווי שהתפרס על פני כשלושה עד ארבעה חודשים, בהם הגיעו המאמנים לבתי המשפחות אחת לשבועיים למפגשים שארכו שעה עד שעה וחצי. מפגשים אלה חולקו לשניים: חלק ראשון שהוקדש לנושא מסוים שתורגל במסגרת הקואוצ'ינג - זיכרונות ילדות כיהודי בארץ ניכר, חוויות יהודיות שרוצים להעביר לילדים, דימוי העם היהודי, קבלת החלטות אישיות, ערכים מנחים בחיים, דמויות יהודיות מוערכות, תמונת עתיד רצויה - כללית ומהבחינה היהודית ועוד. החלק השני בכל מפגש לא היה מובנה ואיפשר למאמן ולבני המשפחה לעסוק לפי בחירתם בסוגיות הקשורים לדת או לתרבות היהודית המעסיקות אותם. "כמי שמחובר לתורה ולהדרכה שבספרות היהודית, אחד מן האתגרים היותר מרתקים עבורי זה למצוא את הקשר בין העולמות וליצור ביניהם הפרייה", מסביר מתי וכסלר את שיטת הקואצ'ינג היהודי שפיתח. "המטרה היא לפתח כלים וגישות באימון שצומחות מתוך העולם היהודי עצמו. להביא את התכנים של 'התפתחות אישית' מתוך מקורות היהדות כפרקטיקה באימון. תכנית 'הבית היהודי' במדינות חבר העמים כמו אוקראינה, רוסיה, קזחסטאן הוכיחה שניתן ליישם אותה בכל מקום בעולם בו גרים יהודים, אשר מבקשים להכיר ולהתחבר למקורות של העם שלהם". ד"ר חגית וולף מוסיפה ואומרת כי "ההשפעה על המשתתפים בתכנית נובעת גם מבחינה תרבותית – תהליך האימון עצמו הוא חידוש עצום עבורם כפי שציינו רבים מהם. לכן גם ציינתי שהממצאים תקפים רק לאוכלוסיה זאת משום שיתכן למשל שתהליך האימון בקרב יהודים בצפון אמריקה לא ייתפס כמשהו חדשני או מרשים. מעבר להשפעה על היבטים של זהות יהודית, נמצא במחקר שהתכנית השפיעה על חיזוק התא המשפחתי והיחסים בתוך המשפחה בין הורים לילדיהם (ובין דור הסבים וההורים), וכן השפיעה על האופן שבו חלק מהמשתתפים חושבים על חייהם ועל המטרות שהם מציבים לעצמ"..
