פרופ' ג'וני גל, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, קובע כי אין מי שסבור שלא מגיעה לעובדים הסוציאליים תוספת שכר למעט אנשי האוצר. לטעמו של פרופ' גל העובדים הסוציאליים זוכים להערכה רבה בציבור על עבודתם המסורה סביב השעון וההכשרה הרבה המתחייבת מתפקידם, אך מנגד כאשר הדברים מגיעים להכרעתם של מקבלי ההחלטות הכלכליות השכר נותר ללא שיפור ומצבם הכלכלי הולך ומידרדר. דוגמא לדבריו על שכר בלתי הוגן מציג פרופ' גל בעובדת סוציאלית שלאחר 25 שנות עבודה בתחום, בעלת תואר ראשון או שני ולאחר שהיא מכהנת בתפקיד בכיר מקבלת סכום של 6000 ₪ בלבד. ועם זאת הוא מציין כי סטודנטים רבים מתדפקים על דלתות בתי הספר לעבודה סוציאלית ובבית הספר שלו מתקבלים רק עשרים אחוזים מהמבקשים להתקבל וכיום נפתחים עוד בתי ספר שמספרם ברחבי הארץ עומד על עשרה. "פרדוקסאלית יש פניות רבות, סטודנטים יוצאים מהכלל, תנאי קבלה קשים יותר וכל זאת מתוך רצון לתרום לחברה". לדבריו של פרופ' גל המציאות הכלכלית הקשה המתחוורת להם בשלב מאוחר יותר גורמת להם לעזוב את המקצוע, להוסיף עבודה צדדית או לעבוד מתוך תסכול, מה שפוגע גם הוא באיכות העבודה ובמסירות לה. עוד הוא מציין את ההערכה הרבה לה זוכים העובדים הסוציאליים בישראל כאשר הם מקבלים סמכויות נרחבות בתחומים שונים, כך גם היחס המכובד לו הם זוכים באקדמיה, אך הפער בין הערכה זו להחלטות הכלכליות עדיין גדול ורחב. "אני לא חושש שהם יעזבו למקומות אחרים בעולם. אני חושש יותר שהם בכלל לא יגיעו ללמוד את התחום", אומר פרופ' גל הסבור שלמרות החשיבות הרבה שיש לעבודתם עבור כלל האוכלוסייה ובעיקר האוכלוסייה החלשה והנזקקת נראה שהפעם העובדים הסוציאליים והסטודנטים איתנים בדעתם לקיים את ההשבתה כדי לבסס מדיניות רווחה בישראל.
