מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מפרסם נתונים חדשים לקראת יום האישה הבינלאומי על פיהם הפערים במגמת צמצום, בעיקר במגזר היהודי. שר התמ"ת, שלום שמחון אמר בהתבסס לנתוני מינהל מחקר וכלכלה, כי "מדינת ישראל חייבת לפעול לצמצום הפערים התעסוקתיים בין נשים לגברים בכלל ובאוכלוסייה הערבית בפרט. בקרב האוכלוסייה היהודית נסגר כמעט הפער בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אך עדיין קיימים פערים ניכרים במספר שעות העבודה, בשכר ובהזדמנויות הקידום". שמחון הוסיף, כי "אחד הפתרונות החשובים לצמצום פערים בין נשים לגברים הוא קידום השילוב בין צרכי העבודה לצרכי המשפחה. המבחן האמיתי לכך הוא יצירת כלים מתאימים בתחום זה, ויישומם בארגונים, הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי". על פי הנתונים הפערים המגדריים בשיעור ההשתתפות בכח העבודה כמעט שנסגרו באוכלוסייה היהודית, ושיעור ההשתתפות של נשים כיום נמוך אך במעט מזה של הגברים – 76.9% לנשים ו- 79.7% לגברים. עם זאת, במגזר הערבי קיימים פערים ניכרים בשיעור ההשתתפות של נשים בהשוואה לגברים – 25.3% ו- 73.3% בהתאמה. שיעור ההשתתפות של אמהות ערביות לילדים עד גיל 4 הוא 24.2%, בהשוואה לשיעור השתתפות של 77.4% בקרב אמהות יהודיות. למרות שבמגזר היהודי כמעט ונסגרו הפערים בהשתתפות בכח העבודה, עדיין קיימים פערים משמעותיים במאפייני התעסוקה הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי כדלקמן:שיעור הנשים העובדות במשרות חלקיות מקרב כלל המועסקות גבוה משמעותית משיעור הגברים – 29.6% בהשוואה ל- 8.6% בהתאמה. במגזר הערבי שיעור הנשים העובדות במשרות חלקיות אף מגיע ל- 44.8% מהמועסקות. המספר הממוצע של שעות העבודה השבועיות של נשים הוא 36.2 ושל גברים - 45.5 שעות. במגזר הערבי, מספר שעות העבודה הממוצע של נשים אף נמוך יותר – 33.3 שעות.שכרם של מועסקים גברים גבוה מזה של נשים. הפערים מתקיימים הן ברמת שכר ברוטו לחודש, שעומד על 6,285 ₪ לנשים בהשוואה ל- 9,669 ₪ לגברים, והן ברמת השכר הממוצע ברוטו לשעת עבודה שעומד על 41.8 ₪ לנשים בהשוואה ל- 49.6 ₪ לגברים. נשים ערביות, בתנאים מתאימים, יכלו להשתלב בשוק העבודה בשיעורים גבוהים יותר – כך עולה משיעור האבטלה הגבוה יחסית (10%) והשיעור הגבוה של עובדות חלקית שלא מרצון (32% מהעובדות חלקית). המכשול העיקרי העומד כיום בפני שילובן השוויוני המלא של נשים בשוק העבודה קשור בקושי שהן חוות לשלב בין צרכי העבודה וצרכי המשפחה שלהן. במגמה להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה צריכים ארגונים להקל על השילוב בין המחויבות למקום העבודה לבין המחויבות למשפחה באמצעות אימוצם של עקרונות ונהלים שיצרו סביבת עבודה "תומכת משפחה", הכוללת חופשות לטיפול בצרכי משפחה, גמישות בשעות העבודה, מעונות יום או סבסוד מסגרות לגיל הרך, הפעלת קייטנות ועוד. בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, מדגיש כי הגברת המודעות לנושאים אלה בקרב מעסיקים, עובדים ומנהלים, הינו תנאי חשוב לקידום תעסוקה שווה של נשים וגברים. יישומו של החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים (תשס"ח- 2008) , יקדם מאד את מודעות המעסיקים ליצירת מנגנונים לאיזון בין עבודה למשפחה וכן את השוויון המגדרי. המעסיקים המנצחים בתחרות יזכו בפרסים כספיים ובאותות הכרה. בנוסף לכך, מתוכננת תוכנית ניסוי שבמסגרתה ישתתפו מעסיקים מהסקטור הפרטי המעוניינים לשלב מנגנונים אלה בעסקים שלהם, לצורך העלאת הפריון, שיפור רווחיות העסק, הגברת ההוגנות והשוויון בחברה.
