עד היום, גם לאחר 63 שנות מדינה, אין מנגנון פיקוח על המשפחתונים והפעוטונים בישראל. לא בטיחותית, לא בריאותית, לא חינוכית. כלום. היום (ב') יתקיים בכנסת דיון נוסף ברצף דיונים בוועדה לזכויות הילד, וזאת לקראת העלאתו לקריאה שניה ושלישית של החוק שישים סוף למציאות המשונה הזו בישראל 2011. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר הועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, המביע תקווה שעד לסוף המושב הנוכחי של הכנסת יועלה החוק, יאושר וייכנס לספר החוקים של מידנת ישראל. "גילאי אפס עד שלוש כעת הם שטח הפקר", אומר אורלב ומוסיף: "לא היה שום פיקוח או רישוי. לא נקבעו תנאים מינימאליים, חינוכיים ואחרים. כעת החוק שאנחנו מכינים יסדיר גם את סוגיית הרישוי והפיקוח". "יש כיום הבנה בעולם שילדים זה לא משהו ששמים בשמירת חפצים רק כדי שההורים יוכלו לצאת לעבוד. כיום מתייחסים לגיל הזה במשמעות רבה בתחום התפתחותו של הילד". אז איך קורה מצב שכזה בו דווקא הגיל הזה נמסר על ידי הורים למסגרות ללא פיקוח? "המדינה לא לקחה אחריות על הגיל הזה והורים מצאו את עצמם במציאות בלתי אפשרית שבה הם רוצים לעבוד אבל אין תשתית למסגרות עבור הילדים. גם אם משפחתון רוצה לקבל אישור בטיחות אין לו לאן לפנות". מוסיף אורלב ומציין כי "הבנק הבינלאומי חקר ומצא שעל כל דולר שחוסכים בגיל הזה משקיעים אחר כך שבעה דולר כדי לתקן את העיוותים. אז במקום לעסוק רק בשאלת ה'כמה עברו בחינת בגרות' ראוי לעסוק בהשבחת המסגרות לפעוטות". במסגרת גיבוש החוק מקווה אורלב לקדם פטור מארנונה עבור הגנים, מתן אישורים להקמת גנים במבני מגורים, הקמת גנים ציבוריים ועוד, ולהערכתו מתוך הגדלת ההיצע יוזלו גם המחירים בפעוטונים והמשפחתונים שכאמור יהיו גם תחת פיקוח. כל מסגרת תחייב רישוי שיבדוק תנאים פיזיים, בטיחותיים, חינוכיים ואפילו את הבריאות הנפשית של המטפלת". כמו כן פועל אורלב להעברת האחריות על תחום זה ממשרד התמ"ת למשרד החינוך שבאופן טבעי ענייני הגנים, התכנים והפיקוח עליהם קרוב יותר לתחומי עיסוקו.
