בביתם בנווה צוף יושבים שבעה חיים וצילה פוגל, הוריו של אודי ז"ל, שלושת אחיו ואחותו, ומקבלים את פניהם של המנחמים הרבים. בשערי הבית נכנסים אנשים מכל רחבי הארץ שליבם נכמר בעקבות הטבח הנורא של ההורים ושלושת ילדיהם. תמר פוגל בת ה-12, הבת הבכורה, אמרה אתמול לקרובי משפחתה: "אני אהיה חזקה ואצליח להתגבר. אני מבינה את התפקיד שיש לי להיות האמאל'ה של האחים הקטנים שלי", צוטטה ב"ישראל היום". חיים פוגל לא מפסיק לשחזר את השעות האיומות ההן מאז קיבלו את הבשורה הנוראה בשלוש לפנות בוקר, נסעו לאיתמר, פגשו את תמר ועד שנכנס בעצמו לתוך הדירה. הם נאלצו לדובב אותה כדי שתספר מה ראתה בתוך הדירה. על חיים הוטלה המשימה הקשה להיכנס פנימה ולזהות את הגופות. "באנו לקחת את הנכדים מגיא ההריגה הזה", הוא משחזר, "אני לא מאחל לאף אדם בעולם לראות מה שראיתי. דבר מזוויע, חסר היגיון". הם נזכרים בפעם האחרונה שפגשו את אודי, רותי והילדים, במוצאי שבת לפני כשבוע וחצי. הם חגגו בביתם באיתמר את ראש חודש אדר ב', שרו, רקדו וצחקו. "לפחות הם הספיקו לחגוג קצת את פורים", מתנחמת צילה. היא לא הרגישה שזו הפעם האחרונה שתראה אותם, לא חשה בסימנים. "ואני גם לא אחפש. בשביל מה? שמחנו יחד. נשארו לנו התמונות של הילדים משחקים". בני המשפחה אינם תומכים בפעולות "תג מחיר" של פעילי הימין בתגובה לרצח: "גם אודי ורותי היו נגד זה. בצורה ברורה". מאות מנחמים מילאו אתמול עד אפס מקום גם את בית הוריה של רותי, משפחת בן ישי בירושלים, שאצלם שוהים הנכדים. לאחר השבעה יוחלט אצל מי יגורו. בינתיים הם לא יודעים איך להסביר לילדים שנשארו, ובעיקר לישי הקטן, מה קרה למשפחתם. "מה נגיד להם? מה ילד בן שנתיים יכול להבין כשהוא בוכה על הגופות של אבא ואמא שלו? אומרים שפצע של ילדים, הגופני והנפשי, נרפא מהר יותר".
